אורן גולן נ' עזרא ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 18.4.08 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבע 1 אשר היה מבוטח בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה על ידי נתבעת 2.

התובעת עותרת 6,720 ₪. בנוסף מבקשת התובעת פיצוי בגין נסיעות, הפסד ימי עבודה והנאה מרכבה בזמן ששהה במוסך לצורך תיקון וכן הוצאות משפט.

לדברי התובעת היא עמדה עם רכבה בשביל הגישה לבריכת שחייה בעצירה מוחלטת במשך 2-3 דקות על מנת להוריד נוסעים. טרם ירדו הנוסעים מהרכב נסע הנתבע 1 לאחור ממקום חנייתו ופגע עם רכבו בדלת השמאלית הקדמית של רכב התובעת. לטענת התובעת הנתבע הכיר באחריות לתאונה ונתבעת 2 הכירה בחבותה כלפי התובעת. השמאי מטעם חברת הביטוח של התובעת קבע כי הנזק לרכב התובעת עומד על סך של 10,386 ₪ וכי לרכב לא נגרם נזק בגין ירידת ערך שכן הדלת הוחלפה. התובעת ביקשה למכור את רכבה אך הרכב לא נמכר במשך למעלה מחודש וחצי בשל התאונה והחלפת הדלת. לבסוף מכרה את רכבה בהפסד, בסכום של 132,000 ₪ בעוד שמחיר מחירון עמד על 138,720 ₪. התובעת פנתה לחברת הביטוח שביטחה את רכבה על מנת לקבל פיצוי בגין ירידת הערך אך שמאי חברת הביטוח קבע את ירידת הערך בגובה ההשתתפות העצמית שבפוליסה של התובעת (1.5% אשר שווה ערך ל 2,400 ₪).התובעת העידה בפני בית המשפט כי בפעם הראשונה תבעה את חברת הביטוח שלה וזו פיצתה אותה בגין הנזק לרכב. הפעם לא תבעה את חברת הביטוח שלה מכיוון שיש לה מזיק.

לנתבעים גרסה שונה. לטענתם חנה הנתבע 1 בחניית הברכה. הוא ביקש לצאת מהחנייה. הנתבע לטענתו ווידא כי הדרך פנויה והחל בנסיעה איטית לאחור כשלפתע הגיחה התובעת עם רכבה, חסמה את דרכו של רכב הנתבע ונעצרה. הנתבע בלם וחרף כך אירעה התנגשות. הנתבע טוען כי התובעת התנצלה בפניו ואישרה כי חסמה את דרכו בחוסר זהירות. הנתבע 1 העיד בבית המשפט כי התובעת עצרה מאחורי חניית הנכים בה הוא חנה. לטענתו מי שנוקט בזהירות סבירה לא יחנה מאחורי חניית נכים. הנתבע העיד כי לא ראה את רכבה של התובעת כשנסע אחורה. נציג נתבעת 2 טען בבית המשפט כי ירידת הערך נקבעה על ידי שמאי לאחר התאונה מבלי שבדק את הרכב.

לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים:

הנתבע 1 הודה בבית המשפט כי התובעת הייתה בעצירה בזמן שנסע אחורה וכי לא הבחין בה. הנתבע 1 הוא האחראי לגרימת התאונה.

השמאי רפי פרימן קבע את ירידת הערך של הרכב באופן המיטיב עם אינטרס חברת הביטוח שביטחה את רכבה של התובעת. בתחילה קבע כי לא נגרמה לרכב ירידת ערך בחוות דעת מיום 22.5.08. לאחר מכן בחוות דעת מיום 20.10.09 קבע את גובה ירידת הערך באופן שלפיו לא תחויב חברת הביטוח בירידת הערך כיוון שהסכום לא עולה על תקרת ההשתתפות העצמית. בשל התנהגות השמאי נמנע מן התובעת לתבוע תשלום בגין ירידת ערך רכבה במועד בו הסדירה את קבלת הפיצוי עבור נזקיה.

מאישור חברת יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ נלמד כי סיבת הורדת מחיר הרכב הינה תאונה ברכב שבגינה הוחלפה דלת קדמית שמאלית. מסמך זה מאשר את דברי התובעת שהיו מהימנים בעיני בית המשפט.

למעט ירידת ערך אני לא רואה מקום לפצות את התובעת.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 6,720 ₪ ובנוסף 250 ₪ הוצאות משפט. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' אב תש"ע, 10 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.