אורן אבלס נ' אלון משה ואח'

פסק דין

מבוא

התובע, (להלן: "אורן") יליד 31.3.1973 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 25.6.06 בעת שנהג על קטנוע מ.ר. 3214957 (להלן: "הקטנוע"). אין מחלוקת על עצם התרחשות התאונה בשעה 16:50 לערך ועל פציעתו של התובע בתאונה. עוד אין מחלוקת על כך שהנתבע מס 1' (להלן: "אלון") היה בעת התאונה בעליו של הקטנוע וכי לקטנוע הוצאה תעודת ביטוח חובה 'נקובה בשם' על שמו של אלון, באופן המתיר רק לו לנהוג על הקטנוע.

המחלוקת בין הצדדים היא באשר לחבות הנתבעים, אלון והקרן הסטטוטורית לביטוח נפגעים (להלן: "קרנית"), לשאת בנזקי התובע בהינתן כי מבטחת הקטנוע דחתה את חבותה בשל כך שלא נהג ברכב מי שהותר לו לנהוג בו ובעיקרה האם נהיגתו של אורן על הקטנוע הייתה לאחר שקיבל היתר מאלון והאם אורן ידע או היה שהיה סביר שידע כי לקטנוע אין ביטוח המכסה את נהיגתו.

במהלך שמיעת הראיות הוברר כי בטרם התאונה התעניין אורן ברכישת הקטנוע והשניים נפגשו במקום העבודה של אורן ומשם הסיע אלון את אורן לביתו בקרית משה. באשר למה שאירע מאותו שלב היו הגרסאות שונות: לטענת אורן – ביקש לערוך סיבוב על הקטנוע. מאחר ועד לאירוע לא החזיק מעולם ברכב דו גלגלי, הוא לא ידע כי קיימת פוליסה נקובה בשם. הוא טוען כי שאל את אלון במפורש האם קיימת תעודת ביטוח התקפה גם לנהיגתו ואלון השיב בחיוב והראה לו תיק מסמכים שהיה בתא המטען של הקטנוע. אלון לעומתו טוען כי אמר לאורן שאינו יכול לנהוג על הקטנוע ולכן סוכם שאורן יחכה עד להגעתו של רכב שיקח את הקטנוע לבדיקה.

כל אחד מהמעורבים הגיש תצהיר ונחקר עליו. כן הובאה לעדות אשתו של אורן, מיכל והוגשו מסמכים.

גרסת התובע - אורן

אורן מספר כי באותו יום בשעה 16:00 נפגש עם אלון אותו הכיר ממקום העבודה. הוא שוחח עם אלון עוד לפני כן על אפשרות רכישת הקטנוע וביום התאונה נפגש עמו לאחר שסוכם כי יסע עם הקטנוע לביתו במעלה אדומים כדי לבדוק אותו ולאחר מכן יחזיר אותו לביתו של אלון. הוא מתאר כי השניים יצאו כאשר אלון רוכב על הקטנוע ואורן מאחריו עד לביתו של אלון וכאשר הגיעו לביתו של אלון ירדו שניהם.

לטענת אורן באותו שלב מסר לו אלון את הציוד של הקטנוע: המעיל, הכפפות והקסדה כדי שיוכל לרכב לביתו עם הקטנוע. הוא מדגיש כי שאל מפורשות את אלון אם קיימת תעודת ביטוח חובה תקפה לנהיגתו בקטנוע למקרה שיעצור אותו שוטר ואלון השיב בחיוב והצביע על תיק מסמכים אשר היה בתוך תא המטען של הקטנוע שבתוכו מצויה תעודת החובה. הוא מבהיר כי הכיר את אלון היטב במסגרת העבודה ולא הייתה לו סיבה לחשוש או לחשוד שמא יש בעיה כלשהי עם הביטוח או לפקפק בדבריו.

לאחר שהוברר לו שקיימת תעודת ביטוח חובה הוא עלה על הקטנוע והחל בנסיעה מקריית משה למעלה אדומים. הוא מדגיש כי אלון ראה אותו לובש את המעיל, מרכיב את הקסדה ומתחיל לנסוע. עוד הוא מוסיף כי מעולם לא החזיק ברכב דו גלגלי למעט בשיעורי הנהיגה ולכן לא עיין בפוליסה לביטוח חובה של רכב דו גלגלי. רק לאחר התאונה כאשר נדרש להמציא מסמכים התברר לו כי תעודת החובה היא 'נקובה בשם'.

באשר להיכרות הקודמת עם אלון כתב אורן בתצהיר כי הכיר אותו והשניים היו נפגשים במסוף באופן יומיומי, שותים קפה ביחד, משוחחים בטלפון ועוד.

בחקירה הנגדית הוא נשאל מדוע היה צורך לנסוע עד למעלה אדומים כדי לבדוק את הקטנוע והדבר לא נעשה סמוך לביתו של אלון. הוא השיב כי רצה לבדוק את מסוגלות הקטנוע לעלות בעליות של מעלה אדומים (עמ' 3). הוא לא ידע להסביר מדוע לא נהג על הקטנוע בתחילה בעת הנסיעה ממקום העבודה לביתו של אלון ואמר שכך סוכם ביניהם. הוא טען כי מעולם לא נהג על האופנוע לפני המקרה (עמ' 4).

אורן אישר בחקירתו הנגדית כי גרסתו היא שהפעם הראשונה שבה נודע לו שאין ביטוח הייתה כאשר נדרש על ידי משטרת ישראל להציג מסמכים (עמ' 6). עוד הוא סיפר כי אלון הגיע כמעט בכל יום בתקופה הראשונה של הפציעה והרבה להתנצל על המעשה. למרות זאת הוא אישר כי בתקופה הראשונה לא היה 'שיח לגבי ביטוחים'. כאשר חודדה הנקודה מדוע היה על אלון להתנצל בשעה שלא דובר כלל על ביטוחים באותו שלב הוא אמר 'אני מדבר על התנצלויות עוד הפעם לא לגבי הביטוח או לא הביטוח אלא לגבי זה שקרתה תאונה' (עמ' 6).

אורן עומת עם חוסר ההגיון בגרסה זו שכן ככל שעניין הביטוח לא עלה עדיין מדוע היה אלון צריך להתנצל ונשאל האם הוא זה שהתנצל בפני אלון על הריסת הקטנוע אך השיב כי 'לי לא היה על מה להתנצל כי אני לא אשם בשום דבר' (עמ' 7).

עוד נשאל אורן לגבי זיקה כל שהיא בין אמו לבין תיק המשטרה והוא השיב כי מדובר בדבר דמיוני (עמ' 8). הוא אישר כי האם עובדת במשרד לבטחון פנים. בהמשך החקירה נזכר גם הקשר למשפחת אלפרון – שאליו התייחס אלון בתצהירו, כפי שאפרט להלן – אורן אישר כי לאשתו יש קשר רחוק לאותה משפחה אך התרעם על הנסיון לקשור בינו לבין בני המשפחה (עמ' 11).

אורן אמר כי במהלך השנים שבהן הוא נהג מקצועי ועבד בעבר בנהיגה על מונית למשך 4-5 שנים (עמ' 16). בזמן שהנהג על מונית דאג לבדוק את הביטוח שהיה לה. עוד הוא נשאל האם בזמן שנהג על מונית ידע שפעמים רבות נהגי מונית עושים פוליסה לביטוח המכסה נהג נקוב בשם והוא השיב 'מה השאלה'. כאשר נשאל האם הוא ידע זאת הוא השיב 'שמעתי על זה כן' (עמ' 17).

בתשובה לשאלה האם 'את התעודות ביטוח במהלך השנים שאתה נהג מקצועי אתה טורח לבדוק באופן סדיר' הוא השיב 'כן' (עמ' 18) אך בהמשך הדברים הסתייג והוסיף כי כאשר הוא עובד במקום מסודר הוא אינו בודק אלא סומך על המעסיק. היא הסביר כי הוא בודק שיש תיק מסמכים (עמ' 19).הוא אישר כי לא בדק פיזית את תעודת הביטוח אלא סמך על אלון (עמ' 16).

באשר להיכרות בינו לבין אלון הוא שב ואמר כי ההיכרות הייתה קרוב והשניים נפגשו מדי יום. לדבריו 'מאחר והקשרים שלי עם עלון היו קשרים חבריים, זה אומר כל יום מדברים מספר פעמים בטלפון ונפגשםי במסוף מספר פעמים גם אחרי שעות העבודה' (עמ' 9).

גירסת הנתבע מס' 1 – אלון

אלון מתאר בתצהירו כי הכיר את אורן שהתעניין ברכישת הקטנוע ונהל עמו משא ומתן. לדבריו הוא עבד במסוף פי גלילות כמאבטח בעוד שאורן היה נהג מיכלית. הוא כותב כי באותו יום לקראת השעה 14:30 נפגשו השניים לאחר תיאום מראש כדי לאפשר לאורן לבדוק את הקטנוע 'בדיקה לפני קניה' ב'מוסך מטעמו'. אלון טוען שהבהיר לאורן שלא יוכל לנהוג על הקטנוע כי ביטוח החובה הוא רק על שמו ועליו להעמיס אותו על מוביל או על רכב כדי שיסיע אותו למוסך ובתום הבדיקה להחזירו באותו אופן. הוא מציין כי זו הסיבה לכך שבדרך ממקום העבודה לביתו הוא נהג על הקטנוע ואלון ישב אחריו. הוא מוסיף כי כאשר הגיעו לחניית הבניין שבו התגורר הוא שלף את מסמכי הקטנוע מתוך הכיס במעיל הרוכבים המוגן שלו ונתן בידיו של אורן את התיק שהכיל את ספר הרכב, קבלות על טיפולים במוסך, רשיון רכב ותעודת ביטוח חובה. הוא הראה לתובע כי התעודה מכסה רק אותו ולכן אמר לו שאסור לאף אחד אחר לנהוג על הקטנוע. בהמשך הוא פשט את מעילו, נתן אותו לאורן והפקיד בידיו את מפתחות הקטנוע. הוא פתח את תא המטען והראה לאורן את הפריטים הנוספים של הקטנוע שנמצאים בו – שרשרת וכיסוי. הוא מסביר כי כל הפריטים לרבות המעיל והקסדה שהשתמש בה והסיר מראשו היו חלק מעסקת המכירה של הקטנוע ולכן מסר אותם לאורן. בהתייחס לטענתו של אורן כי אלון ראה אותו לובש את המעיל ואת הקסדה. טוען כי הקסדה נשארה על ראשו של אורן בהמשך לנסיעה שנסעו שניהם ממקום העבודה לביתו.