אורן אבינועם נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

פסק דין

1.התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 8/11/07 בה נפגע התובע, לטענתו, בכף יד ימין.

התביעה נדחתה בין היתר, מהנימוק, כי מהמסמכים שבידי פקיד התביעות לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודתו של התובע ביום 8.11.07 או תוך כדי נסיעתו או הליכתו של התובע ממעונו לעבודה.

2.      לאחר ששמענו ראיות הצדדים, קבענו בהחלטה מיום 1/10/09 כי שוכנענו במהימנות גירסת התובע באשר להתרחשותה של התאונה ביום 8/11/07 וכי ימונה מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין האירוע ומצבו הרפואי של התובע כפי שאובחן לאחר התאונה, ותקופת אי הכושר.

3.        ביום 4/11/09 קבענו את העובדות ומינינו את פרופ' חיים צינמן לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה ומצבו של התובע ותקופת אי הכושר המגיעה לו.

4. בחוות דעתו קבע המומחה כי כתוצאה מהחבלה לא נגרם כל נזק, הנפיחות קשורה לגורמי סיכון שקיננו בתובע- מחלת גאוט ממנה סובל, ומכל מקום לא נגרם לתובע כל אי כושר בעבודה כתוצאה מאותה נפיחות.

5.בתשובה לשאלות הבהרה שהפנה בית הדין למומחה קבע המומחה כי החבלה לא גרמה להתפרצות המחלה, וכי מחלת הגאוט ממנה סובל התובע שכיחה באיזור פרק כף היד ולתובע היו התקפים של גאוט בפרק כף היד גם עובר לתאונה מיום 8/11/07.

6.לטענת התובע בסיכומיו, יש לקבוע בפסק הדין כי לתובע אירעה תאונת עבודה כפי שקבע בית הדין על סמך עדות התובע , וכן יש לאשר את תעודות אי הכושר ולזכות התובע בדמי פגיעה.

מוסיף וטוען התובע כי בית הדין אינו כבול לחוות הדעת שבפניו ויש לו סמכות לפסוק בהתאם למכלול הראיות.

7.לטענת הנתבע בסיכומיו, יש לדחות את התביעה בהסתמך על חוות דעת המומחה אשר מעלה ספקות בדבר עצם קיומו של האירוע התאונתי על יסוד החומר הרפואי ובכל מקרה קובע, כי גם אם היתה חבלה הרי שלא נגרם לתובע אי כושר בגינה.

8.כפי שקבענו בהחלטה מיום 1/10/09, שוכנענו במהימנות גרסת התובע באשר לקיומו של אירוע תאונתי ביום 8/11/07 ואין בחוות דעת המומחה כדי לשנות מקביעתנו זו. יצויין, כי ערים היינו בהחלטתנו למועדי ותוכן הרישומים הרפואיים וחרף האמור, שוכנענו בנסיבות המקרה במהימנות גרסתו של התובע.

יחד עם זאת, איננו מוצאים טעם מדוע לא לאמץ חוות דעת המומחה כי הנפיחות שנגרמה לתובע נובעת ממחלת הגאוט ממנה סובל וכי בכל מקרה לא נגרם לתובע אי כושר לעבודה. קביעות אלה מסתמכות גם על החומר הרפואי ממנו עולה כי לא נמצא סימן שפשוף או שטף דם בעור.

לנוכח האמור, הרי שכדין נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה ודין תביעתו שבפנינו להידחות.

9.בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

10.באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: