אורליצקי נ' חיון

החלטה

1. בפני בקשה לתיקון כתב טענות של הנתבע בתיק זה.

ראשיתה של התביעה בתיק זה היא בבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר, אשר נדונה במעמד שני הצדדים וניתנה החלטה אשר העניקה למבקש רשות להגן בטענותיו.

במסגרת ההחלטה שניתנה, נקבע כי תצהירו של המבקש ישמש כתב הגנה.

בין הצדדים בוצע הליך של גילוי מסמכים ואשר בעקבותיו הוגשה הבקשה לתיקון הגנתו של המבקש.

ראשית אציין כי הבקשה אכן כטענת ב"כ המשיב, אינה ערוכה כראוי ומקשה על בירור טענותיו של המבקש.

לא ברור מנוסח הבקשה והתצהיר שצורף לה מה הם הסעיפים בתצהירו של המבקש, המשמש ככתב הגנה, אשר דורשים תיקון ו/או הוספה ומה הם אותם סעיפים אשר מבוקש להוסיפם.

התצהיר המצורף לבקשה דנן כוללת 49 סעיפים מבלי שיובדל בין הסעיפים התומכים בבקשה לתיקון ובין הסעיפים אשר מבוקש להוסיפם לתצהיר הגנתו של המבקש.

רק בכתב תשובתו מציין ב"כ המבקש כי מבוקש להוסיף את הסעיפים המשתרעים מסעיף 20 עד 47 לתצהיר.

יש לציין כי סעיפים אלו חוזרים ללא כל צורך על מירב טענות ההגנה של המבקש אשר כבר הועלו בתצהירו המקורי ועל כן עדיין קשה לאתר את התיקון המבוקש והסעיפים אשר מבוקש להוסיפם.

נראה כי אין ב"כ המבקש מקפיד על ההבדל שבין כתב טענות ובין תצהיר עדות ראשית.

תקנה 71 לתקנות סדר הדין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי כתב הטענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן.

בספרו של כב' השופט אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית, בעמ' 78 נאמר כי פעולה ראשונה אשר על בעל הדין לעשות הוא למיין בין העובדות המהותיות לבין ראיות להוכחה לבין טענות משפטיות.

לשם בירור מהו התיקון המבוקש והאם יש לאפשרו או לדחותו, יש לבדוק תחילה מהי עילת התביעה ומהי עילת ההגנה כפי שהועלתה על ידי המבקש בהתנגדותו מתחילה.

רק לאחר מכן ניתן לבדוק אם היה צורך בתיקון הגנתו של המבקש ולהחיל עליו את הכללים שנקבעו על תיקון כתבי טענות.

כל זאת, תוך שימת לב לטענות בגינן ניתנו למבקש רשות להתגונן מפני התביעה.

המבקש אינו רשאי לחרוג מעילות ההגנה להן טען בהתנגדותו ובגינן קיבל רשות להתגונן.

"תצהיר שהפך לכתב הגנה ומבקשים לתקנו, ניתן להבהירו לתקנו ובלבד שהתיקון לא יסתור את תוכנו...ברור שהנתבע לא יוכל להתגונן בטענות שזכרן לא בא בתצהיר שהפך לכתב הגנה. תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות לנתבע להתגונן ככל העולה על רוחו, ובלבד שיעלה את דבריו על הכתב ויפרט אותם כראוי. נתבע שאיננו מביא טענה מסוימת בכתב הגנתו רואים אותו כמוותר עליה, ובית המשפט לא ידון בה..(ע"א 29/62 פסי נ' אליקים פ"ד ט"ז 1172, 1176)."

מתוך ספרו של כב' השופט בדימוס דוד בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" מהדורה שמינית (2006).