אורלי אריה נ' ערן רוביסה-ערן נכסים

פסק דין

1.התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה לתשלום שכר עבודתו בגין חודש מרץ 2008.

2.בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבע, הכחיש הנתבע כי התובע היה עובד שו בזמן כלשהו וטען כי ככל הנראה הקבלן שביצע את בנית הבית באלפי מנשה הוא שהביא את התובע ושכר אותו לעבודה בעוד שהוא עצמו שימש רק כמפקח בבנית הבית הנ"ל.

3.הדיון שהתקיים בפני העידו בעלי הדין עצמם וכן מר ויזר משה שהובא ע"י התובע כעד מטעמו . לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהעדים כפי שהעידו ונחקרו בפני ועיינתי בכל מסמכי התיק להלן החלטתי:

4.גירסתו של הנתבע כי התובע כלל לא היה עובד שלו היתה עיקבית ולא נסתרה גם בחקירתו הנגדית.

הנתבע טען כי התובע הועסק ע"י קבלן שירותים פלסטיני בשם עוואני, קבלן שאת שירותיו שכר הנתבע ולא היה כלל עובד שלו.

תמיכה מסויימת לגירסתו זו יש למצוא גם בגירסת התובע עצמו אשר אישר במענה לחקירתו הנגדית כי עבד אצל הרבה קבלנים כולם פלסטינאים וכי עבד גם עם אותו קבלן – עוואני – בשמו נקב הנתבע לפני עבודתו אצל הנתבע.

5.גם בעדותו של עד התביעה מר ויזר לא היה כדי לסייע לתובע שכן הוא עצמו לא עבד ביחד איתו אלא לדבריו בבית השכן ואין מחלוקת עובדתית לגבי עצם עבודת התובע במקום אלא לגבי זהות מעסיקו והחבות.

6.מעבר לכך גם לענין התשלום הנטען לא הוכע בפני הסכום הנטען שנותר חייב הנתבע לתובע לטענתו, משעצם סיכום השכר הוכחש מכל וכל ע"י הנתבע שכאמור עמד על גירסתו כי כלל לא התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם, א היה כל הסכם בכתב ועד התביעה מסר כי הסכום ידוע לו רק מדברי התובע כי חייבים לו סכום זה ולא מידיעתו האישית.

7.התוצאה, איפוא, כי משנטל הראיה להוכחת התביעה מוטל על שכם התובע, אני קובעת כי התובע לא הרים נטל זה ולא הוכחה בפני עצם חבותו של הנתבע כלפי התובע כמעבידו, ואפילו הייתי מגיעה למסקנה כי נתקיימו יחסים כאלה, לא הוכח הסכום לו זכאי היה התובע בגין עבודתו.

8.התוצאה, איפוא, כי תביעת התובע – נידחית.

מששני הצדדים לא היו מיוצגים, אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות סימליות לנתבע בסך 500 ₪ .

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לבית הידן הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אייר תש"ע, 12 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: