אורון צל ואחרים..... נ' טדי שגיא ואח'

החלטה

המבקשות – חברת Playtech Limited (להלן: "פלייטק"), והחברות Uniplay International Limited ו-Six Digits Trading Limited (שיכונו יחד "הנתבעות 6 ו-7"), בקשו כי בית המשפט יורה על סילוק התביעה כנגדן על הסף.

בכתב התביעה המקורי עתרו התובעים לקבלת סעד של אכיפת הסכם המתייחס למיזם של פעיולת המורים באינטרנט. כחלק מסעד זה, הם עתרו גם לסעדים נוספים, ובין היתר לסעד של החזרתם של השחקנים שנגזלו לטענתם, למיזם נושא ההסכם שאכיפתו התבקשה. לימים תוקן כתב התביעה, התובעים חזרו בהם מסעד האכיפה, והם תבעו במקומו סעד של פיצוי. אין חולק כי הפיצוי לא נתבע ממי מהמבקשות, אלא מהנתבעים 1-2 בלבד.

טענתן העיקרית של המבקשות בבקשה הנוכחית, היא כי לאחר תיקון כתב התביעה, והפיכת הסעד המבוקש בו מסעד של אכיפה לסעד של פיצוי כספי, אין עוד עילת תביעה כנגדן, ולכן אין מקום להותיר את התביעה כנגדן על כנה.

לאחר תיקון כתב התביעה, נותרו על כנם מספר סעדים המתייחסים גם למבקשות. כך, במסגרת הסעד שהתבקש מספר 5 בכתב התביעה המתוקן, עתרו התובעים כי בית המשפט יורה לתת צו המורה לנתבעים 3-7 להעביר לידי רואה חשבון את רשימת כל השחקנים כהגדרתם בתובענה המשלמים והלא משלמים, שנכנסו למערכת הנתבעים 3-7 מהיום הראשון לפועלה של VT ועד למועד פסק הדין בתובענה.

במסגרת סעד מספר 6, עתרו התובעים כי בית המשפט ימנה רו"ח לצורך השוואה בין הנתונים בסעד הרביעי (דו"ח רשימת השחקנים של נתבעים 1-2 שנכנסו למערכת VT), לבין אלה המבוקשים בסעד החמישי, וכי הוא יורה לרואה החשבון להכין רשימה של לקוחות שנכנסו למערכת VT, ולאחר מכן למערכות הנתבעים 3-7.

הסעד השביעי שהתבקש במסגרת כתב התביעה המתוקן, היה סעד בו התבקש בית המשפט לתת צו המורה לנתבעים או למי מהם לפעול להחזרת הלקוחות המועברים ל-VT. במסגרת תשובתם לבקשה, הודיעו המבקשים כי הם מוותרים על סעד זה.

טענות הצדדים

המבקשות טענו כי הסעדים ביחס להחזרת השחקנים, אינם עוד רלוונטיים לאחר תיקון התביעה והוויתור על סעד האכיפה. המבקשות הפנו לסעד מספר 7 – בו התבקש צו, המורה לנתבעים לפעול להחזרת השחקנים ל-VT בהתאם להשוואה שתיערך על ידי רואה החשבון בין הרשימות של המיזם לבין הרשימות של נתבעות 3-7. לטענת המבקשות, עולה מכאן כי כל הסעדים הקשורים להשוואה בין רשימות השחקנים, נועדו רק לצורך מימוש סעד האכיפה, שהתבקש מלכתחילה. הסעדים הללו לא נועדו לצורך קביעת היקף הנזק – כפי שהתובעים מנסים כעת לטעון. אין מקום להתיר לתובעים לחרוג מחזית המחלוקת במסגרת תשובתם לבקשה לסילוק על הסף.

עוד טענו המבקשות, כי אין מקום להתיר לתובעות לוותר – במסגרת תשובתם לבקשה לסילוק על הסף, על הסעד מספר 7 בכתב התביעה המתוקן. לצורך ויתור כזה, כך נטען, על התובעות לבקש ולקבל את רשותו של בית המשפט. כן נטען כי מאחר שהסעד המבוקש בס' 7 הפך "אקדמי גרידא" – זאת לגישת התובעות, הרי שנשמטה הקרקע מתחת לבקשה נושא סעיפים 4-6, שכול תכליתם היתה להוציא לפועל את סעד מספר 7.

המבקשות טענו כי הסעד של קבלת רשימות השחקנים מבוקש כסעד סופי בתביעה, וגם מטעם זה אין היגיון בטענות התובעות. לטענתן, הרשימות יגיעו לכאורה לידי התובעות יחד עם ההכרעה בתביעה, ולכן הן לא יוכלו כמובן לשמש להוכחת גובה הנזק, כפי שהתובעות טוענות בתשובתן לבקשה דנן. עוד נטען כי הסעד המבוקש גם אינו יעיל, נוכח הטענה (המוכחשת) לפיה השחקנים ש"נגנבו" כלל לא נרשמו במערכות VT, ולכן אין כל תועלת בהשוואה.

המבקשות טענו כי הן אינן "בעל דין דרוש", כהגדרתו של מונח זה בפסיקה. מטעם זה יש לסלק את התביעה כנגדן על הסף. העובדה כי יש בידי המבקשות – לטענת התובעות – מידע רב, אינה הופכת אותן לבעל דין דרוש, ואינה מצדיקה הותרת התביעה כנגדן בעינה. המבקשות הוסיפו וטענו, כי הסעד בדבר החזרת השחקנים (שהתובעות בקשו במסגרת תשובתן לחזור בהן ממנו), עומד בסתירה לסעד העיקרי שנתבע על ידי התובעות.

כן טענות הנתבעות 6-7 כי בניגוד לטענת התובעות, הן לא טענו מעולם כי הן קבלו שחקנים כלשהם מהמיזם, ולא כי שחקנים אלה נמכרו על ידיהן. הן טוענות כי טענתם של התובעות, לפיה הנתבעות 6-7 הן ריקות מתוכן לחסרות פעילות ממשית, שומטת אף היא את הקרקע תחת עילת התביעה הנטענת כלפיהן.

פלייטק הוסיפה וטענה, כי אין לתובעות מענה לטענה לפיה אין להן עילת תביעה נגדה. בהקשר זה נטען, כי התובעות טענו כי יש לפלייטק נגיעה לפעולות הפסולות, מאחר שמדובר במידע אודות העברת שחקנים אליה, ומאחר שבמסגרת עסקת יוניפליי נמכרה פעילות יוניפליי, כשהעברת השחקנים נועדה לנפח את פעילות יוניפליי, ובכך להגדיל את המורה ממכירתה לפלייטק.

אולם, לטענת פלייטק, מאחר שלא נטען כי היא היתה מעורבת בהעברת השחקנים, הרי לפי הנטען על ידי התובעות, היא עצמה קורבן של הפעילות האמורה. עוד נטען כי מאחר שהתובעות טענו כי פעילות פלייטק נמכרה כבר מפלייטק לחברת William Hill PLC (שהיתה נתבעת 4 ונמחקה), הרי שמבחינה משפטית פלייטק אינה יכולה עוד להעביר מידע שאינו בבעלותה. רשימות השחקנים אינם בבעלות פלייטק, והותרתה כנתבעת אינה יכולה אם כן, על פי הטענה, להעניק לתובעות כל יתרון בהשגת רשימת השחקנים.

טענתן העיקרית של התובעות היא כי הנתבעות הן בעלות דין דרושות בתביעה. זאת, משום שמבוקשים נגדן סעדים שנועדו לספק מידע חשוב ומהותי אודות פעולות פסולות שבוצעו על פי הנטען, על ידי מר טדי שגיא או מי מטעמו, להעברת שחקנים מהמיזם המשותף - אל חברות אחרות שבשליטתו, ישירות או בעקיפין. למידע זה יש השלכה ברורה על התביעה המתוקנת, על הוכחת עילת התביעה ועל קביעת גובה הפיצוי הנתבע.

התובעות טענו כי שגיא עצמו סירב לתת את המידע הזה, וטען בין היתר כי הוא מצוי בידי חברות זרות. הסעדים המבוקשים בתביעה נועדו להעמיד את התובעות במקום בו הן היו אלמלא ננקטו נגדן הפעולות המתוארות בכתב התביעה. התובעות טענו כי הסעדים המבוקשים הם רלוונטיים גם לאחר תיקון כתב התביעה, משום שהם נועדו לאפשר להם להוכיח חלק מעילת התביעה, העומד בעינו גם לאחר התיקון.

התובעות טענו כי המבחן לצירוף או מחיקה של צדדים בהליך משפטי הוא השאלה האם בית המשפט יוכל לפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה, גם בהעדרו שלך אותו בעל דין. מכוח מבחן זה – כך נטען - יש להותיר את המבקשות כנתבעות בהליך. ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות בה בעל דין ייחשב כ"דרוש", אף אם התובע לא העמיד כנגדו כל סעד קונקרטי.

התובעות אף טענו כי אין שחר לטענת המבקשות לפיה קיימים בכתב התביעה סעדים סותרים. זאת משום שהם זכאים על פי חוק לבחור בתרופות ולצרפן כרצונם, כאשר סעד הפיצוי יכול להתווסף לתרופות אחרות.

באשר לטענה לפיה ניתן להסתפק בזימון פלייטק לעדות, נטען כי בית המשפט אינו יכול לאכוף זאת, בהיותה חברה זרה שבית המשפט לא רכש לגביה סמכות שיפוט. לכן, בית המשפט אינו בעל סמכות לאכוף עליה להופיע בבית המשפט ולמסור עדות. עוד נטען כי אין בסיס לטענה לפיה הסעד של השוואת רשימות השחקנים הפך לא רלוונטי.