אורון צל ואחרים..... נ' טדי שגיא ואח'

החלטה

בקשה למתן צו המורה למשיבים לאפשר למבקש לעיין במסמכים ולהעתיקם. מדובר על פי הבקשה בתרשומות בקשר לשיחות שנערכו, הקלטות של שיחות ותמלולן.

המבקש טוען כי המשיבים כלל לא הגישו בקשה כנדרש, לאפשר להם לדחות את מועד הגילוי והעיון.

בקשה כזו היתה צריכה להיתמך בתצהיר. התכלית והרציונאל של עיון נדחה כלל לא מתקיימים – מדובר בהליך חריד ומיוחד, שנעשה בו שימוש ב"יד קפוצה". בתי המשפט לא נערתו לבקשות לדחיית העיון במקום בו הנתבע הגיש כתב הגנה מפורט, שכן במצב כזה לא קיים חשש שהנתבע "יתפור גרסה" או יבדה ראיות.

המבקש דנן מסר גרסה מפורטת בכתב ההגנה שלו, ואף עשו במסגרת התשובות לשאלון שנמסר לו. לכן, המשיבים אינן יכולים לטעון כי במתן האפשרות לעיין בתרשומות ובקלטות, יהיה כדי לפגוע במטרת ההליך השיפוטי של חשיפת האמת, ועשיית צדק בין הצדדים. לא המבקש ולא המשיב הפורמאלי 3, אינם יכולים – לאור גרסאותיהם המפורטות – "לתפור" גרסה לאחר העיון בתרשומות ובקלטות. דווקא חשיפה של העדים לאמור בתרשומות ובקלטות רק בשלב החקירה הנגדית שלהם, לא תאפשר להם להביא בפני בית המשפט את התמונה הרלוונטית לשיחות שהתקיימו בין הצדדים לתובענה או מי מהם, ולדברים שנאמרו בהן.

המבקש טען כי בתי המשפט דוחים, כדבר שבשגרה, בקשות לדחיית עיון במסמכים, כאשר מדובר בחילופי דברים שהתנהלו בין בעלי הדין עצמם (לעומת חילופי דברים המצוינים בתצהיר של חוקר, ודו"ח שנערך על ידי אותו חוקר). כאשר מדובר בחילופי דברים בין הצדדים, נטו בתי המשפט – כך טוען המבקש – להעדיף את אינטרס הגילוי של המסמכים.

עוד נטען כי בתביעה דנן אין לאחד מהצדדים יתרון ראייתי על פני משנהו, בניגוד למצב בו מוגשות תביעות על ידי חברות ביטוח שלא היו שותפות לאירועים נושא ההליך. במקרה דנן היו שני הצדדים שותפים לאירועים העומדים במוקד התובענה. הטענה בדבר "פערי מידע" בין הצדדים מוכחשת אף היא על ידי המבקש, משום שהמשיבים עצמם העבירו למבקש אלפי מסמכים בשלב גילוי המסמכים. אין גם בסיס לטענה, משום שההסכמות נושא התביעה הן ממילא הסכמות בעל פה, ולכן לא אמור להימצא במערכות המיזם חומר ביחס לכך.

המבקש הוסיף כי המשיבים ויתרו על כל טענה שהיתה יכולה לעמוד להם לענין החיסיון או ל"עיון נדחה" לאחר שהם חשפו בכתב התביעה קטעים מתוך התרשומות והקלטות. המבקש אף ציין כי חלק מהטענות שמעלים המשיבים הן טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר.

המשיבים מתנגדים לבקשה. הם מבקשים כי בית המשפט יאפשר להם לדחות את המועד לעיון והעתקת המסמכים הרלוונטיים, עד לאחר שלב החקירות הנגדיות, או לכול הפחות עד לאחר שלב הגשת תצהירי העדות הראשית בתיק.

לטענת המשיבים, רשאי בית המשפט לדחות את העיון אם הוא סבור כי העיון אינו דרוש כדי לקיים דיון הוגן. ביהמ"ש לא ייעתר לבקשה לגילוי כאשר הגילוי מבוקש כדי להכין ראיות כוזבות שנועדו לסתור את הראיות שבידי היריב. אחת מתכליות החקירה הנגדית היא ערעור מהימנות העד, ואין ספק כי למטרה זו יש חשיבות לכך שהמידע שבידי היריב לא ייחשף בפני יריבו. כאשר מדבור בפרטים אשר אמורים ממילא להיות בידיעתו של הצד השני, בית המשפט ייטה לאפשר לדחות את גילוי הראייה.

המשיבים טענו כי בית המשפט נעתר לבקשה לדחיית עיון כאשר נסיבות המקרה היו שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כאשר כל אחד מבעלי הדין טען כי גרסתו של הצד שהני היא כוזבת, כאשר היה חשש שבעל הדין ינסה להתאים את גרסתו לראיות הצד שכנגד, וכאשר הפרטים החסויים אמורים ממילא להיות בידיעת הצד היריב.

נטען כי בענייננו קיימת מחלוקת ביחס להסכם בעל פה ונסיבות כריתתו, כמו גם זהות הצדדים לו.

עוד נטען כי קיימים פערי מידע עצומים בין הצדדים, משום שהמשיבים נותקו ממערכות המידע של המיזם המשותף. מעט המסמכים הקיימים ושיש בהם כדי להעיד על ההסכמות בין הצדדים, נמצאים בידי המבקש ומר שגיא. המבקש אף הגיש את המרצת הפתיחה על רקע סירובם המתמשך של מר שגיא ושל המבקש למסור למבקשים את המידע המבוקש.

על פי הטענה ,המבקש ומר שגיא ניצלו את שליטתם במיזם כדי לכוון את פעילותו ולאיים בסגירתו. לטענת המבקש מר שגיא והמבקש מלהטטים בין גרסאות שונות, ומנסים להתאים את המציאות העובדתית לגרסה המתאימה להם, תוך ניצול כוחן בחברה לצורך כך.

עוד נטען כי במסגרת כתב ההגנה מסרו המבקש ומר שגיא גרסה עובדתית כללית ומעורפלת.

דיון

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי יש מקום לאפשר למשיבים לדחות את העיון במסמכים המבוקשים בבקשה עד לאחר שהמבקש יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו.

בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות , שיהיה מקום לבחון אותם ולבררן במסגרת ההליך הנוכחי. בירור מחלוקות כאלה – בעיקר כאשר מדובר בגרסאות ביחס להסכמות בעל פה, איננו פשוט, ולצדדים אין כלים רבים לצורך הוכחת גרסאותיהם. כלי עזר אפשרי עשוי להיות עימות של צד עם דברים שנאמרו על ידיו בעבר. לכן, אני סבורה כי במקרה דנן, יש מקום לאפשר דחיית עיון במסמכים. יוער כי העובדה כי המבקש הגיש כתב הגנה ארוך, וכי הוא השיב לשאלות רבות במסגרת השאלון – איננה משנה את מסקנתי. המטרה של ההחלטה דנן היא לוודא כי המבקש "יתחייב" על גרסה עובדתית מלאה בטרם ייחשפו בפניו המסמכים. אם הוא כבר "התחייב" על גרסה כזו – הרי העובדה שיהיה עליו להגיש תצהיר עדות ראשית בטרם ייחשפו בפניו המסמכים, אין בה כדי לגרום לו נזק.

אם הוא טרם התחייב על גרסה (כפי שטוענים המשיבים), הרי ודאי שרצוי כי העיון במסמכים יידחה, עד לאחר הגשת תצהיר העדות הראשית מטעמו של המבקש.

דחיית העיון עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית, תביא לטעמי לאיזון בין כל האינטרסים הרלוונטיים. מחד גיסא, המבקש יתחייב על גרסה עובדתית בשאלות עובדתיות השנויות במחלוקת לפני שייחשף לאמור בתרשומות ובקלטות שהעיון בהם יידחה. יהיה בכך כדי לסייע בגילוי האמת. יוער כי העובדה שתצהיר העדות שראשית יוגש בטרם ייחשף המבקש למסמכים, עשויה לסייע למבקש, ולחזק את האמינות של גרסתו, שתינתן בלא שנחשף למסמכים. יוער עוד כי הפרטים שבמסמכים שהעיון בהם נדחה, הם פרטים שהמבקש אמור להיות מודע אליהם (בהיותו צד לקלטות).