אורון נ' בלומברג

פסק דין

לאחר ששמעתי את הצדדים שניהם, אשר הלאו את בית המשפט באופן קשה שאינו מאפיין תביעות קטנות, התובע התגורר בדירה שנמצאת בבעלות הנתבעת במשך שנתיים בשנה הראשונה נחתם הסכם לפיו היה על התובע לרכוש מזגן, כאשר בסופו של דבר מזגן לא נרכש לדידו של התובע בשל כך שעלות מזגן היתה גבוהה בהרבה ממה שהוסכם בין הצדדים והסתכם בסך של 1,100 ₪. משכך, כאשר נחתם ההסכם השני ביחס לתקופת השכירות הנוספת, סוכם כי הנתבעת תתקין מזגן אשר ממילא יוותר בדירה באחריותה והתובע השיב לה את הסכום של 1,100 ₪ שהופחת על ידו במהלך שנת השכירות הראשונה.

אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לענין המזגן והעובדה כי הסכום שקוזז לכתחילה על ידי התובע שולם בסופו של דבר לידי הנתבעת וכי היה על האחרונה להתקין מזגן בדירה.

הצדדים, בשל העובדה שהתקשורת ביניהם היתה לקויה, העבירו את הסכסוך לפסים מיותרים תוך כדי כך שבמקום שישבו על המבוכה ויסיימו אותה בדרכי נועם החריפו את הסכסוך בלי כל סיבה נראית לעין.

למה הכוונה?

אין מחלוקת, כי דמי השכירות מלכתחילה היו נמוכים, בשל כך שמדובר בדירה ישנה מאד וכדרכה של דירה ישנה התחלואים הינם בלתי צפויים.

כבר למן היום הראשון, כאשר הנתבעת פנתה לתובע על מנת להודיע לו כי ישנה נזילה מהאמבטיה אשר מצריכה טיפול, הואיל והשכנה מלמטה מתלוננת, כל מה שענין את התובע היה עלות כל יום שבמסגרתו לא יעלה בידו להתקלח.

נראה כי מראש כל אחד תכנן את המהלכים קדימה, התובע תכנן מלכתחילה את קיזוז שכה"ד בשל כך שסבר כי לא יוכל לעשות שימוש בדירה, כאשר תהליך "השיפוץ" טרם החל.

דבר זה מקבל משנה תוקף דווקא מעדותו של התובע, העיד כי באותו יום לדברי האינסטלאטור שהגיע למקום מטעם הנתבעת נאמר לו כי מדובר בתיקון שייערך מספר שעות בלבד.

יוצא אפוא, כי דרישתו של התובע היתה מוקדמת מדי, אלא שהוא נאחז באותה דרישה תוך שהוא משכנע את עצמו כי בכל יום שלא יעלה בידו להתקלח, לעשות שימוש במקלחת, זכאי הוא לקזז את דמי השכירות בשווי החלק היחסי. כאילו הוא התגורר במקלחת וביתר חלקי הבית לא עשה שימוש.

אינני מזלזלת חלילה בעובדה שהתובע זכאי לעשות שימוש בכל חלקי הבית, יחד עם זאת, ישנה חובת הקטנת הנזק אשר התובע לא שמה אותה לנגד עיניו, נהפוך הוא.

אמנם הנתבעת לא הביאה היום לעדות מי מטעם העדים שלטענתה יעידו על התנהגותו האלימה של התובע ביחס אליה, דהיינו, האינסטלאטור והשכנה, יחד עם זאת ישנם מסמכים שצורפו על ידי הנתבעת מהם עולה,כ י התובע התנהג בצורה כזו שהתפרשה על ידי הנתבעת ומי מטעמה ככזו שאיננה משתפת פעולה, בלשון המעטה.

עוד אין מחלוקת, כי התובע השקיע בסופו של דבר ממיטב כספו סכום של 790 ₪ לצורך פתרון הבעיה, כאשר הוא מבקש כעת מבית המשפט לפצות אותו לא רק ביחס לסכום עלות הפתרון, שלדידו של בית המשפט אחר לבוא, אלא גם, עבור כל יום מדמי השכירות, לרבות עגמת נפש.

ביחס לראש נזק זה, נראה כי כאשר הנתבעת מאשרת שעד היום נעשה שימוש באמבטיה בהתאם למה שהתובע ביצע, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי התובע זכאי לקבל החזר ביחס לסך של 790 ₪.

ביחס לראש הנזק הנוסף בגין העובדה שהנתבעת לא התקינה מזגן בדירה, חרף התחייבותה לעשות כן, הרי שגם בענין זה זכאי התובע לנכות ולקזז מסכום שכה"ד חלק יחסי, אשר בין היתר לוקח בחשבון את התנהגות התובע אשר ענין זה מצוי בסמכות ובשיקול דעת בלעדי של בית המשפט על דרך האומדן.

הואיל והנתבעת לא פעלה בהתאם להסכם שבין הצדדים והתקינה מזגן כאשר מדובר בהסכם שחודש, גם אם לדידה בשל חששה מהתנהגות אלימה של התובע, עדיין יש בכך משום הפרה של החוזה אשר מזכה את התובע בסכום גלובלי, על דרך האומדן כאמור בסך של 1,000 ₪.

סוף דבר, התובע זכאי לקבל מאת הנתבעת סך של 1,790 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"א, 28/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, שופטת

הוקלד על ידי: קרן נעמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: