אורבך ואח' נ' לייז'ר ואח'

פסק דין

1. עסקינן בתאונת דרכים שאירעה בין רכב שהיה נהוג בידי התובעת ובין רכב שהיה נהוג בידי הנתבע והיות וכל אחד מהמעורבים בתאונה זו סבר, שהאחריות רובצת על זולתו, הוגשה בנדון דנן, תביעה ראשית על ידי גב' תמר אורבך (להלן:"התובעת") נגד מר בוריס לייז'ר (לייפר) (להלן:"הנתבע") וכן תביעה שכנגד על ידי הנתבע יחד עם גב' אנה קוצץ נגד התובעת.

על מנת להקל על הקורא הנכבד, תיקרא להלן התובעת, שהיא גם הנתבעת שכנגד "התובעת" ואילו הנתבע שהוא גם התובע שכנגד ייקרא להלן: "הנתבע".

2. א. לטענת התובעת, בעת שנסעה, חשה לפתע חבטה ברכבה – חבטה שנגרמה על ידי רכב הנתבע, אשר הגיח מאחוריה ולא שמר מרחק כמתחייב. רכב הנתבע פגע ברכב התובעת וכתוצאה מכך, נהדף רכבה אל עבר מעקה בטיחות שהיה מצידה הימני – דבר אשר גרם לרכבה נזקים המפורטים בחוות דעת השמאי אותה צרפה לכתב התביעה.

לאור הטענות הנ"ל ומאחר והתובעת סבורה, שהאחריות רובצת על הנתבע, ביקשה התובעת לחייב הנתבע בנזקיה העקיפים בסך של 4,730 ₪, הכולל: השתתפות עצמית בסך 1,649 ₪, השתתפות עצמית לירידת ערך 2,534 ₪, כינון הפוליסה 47 ₪, טרחה ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

ב. לטענת הנתבע, הוא נסע מצומת פארק המדע שמאלה לכיוון רחובות ובאותה עת נסעה התובעת בנתיב הנסיעה השמאלי. התובעת, אשר נסעה בנתיב השמאלי, סטתה לפתע – ללא איתות- לנתיב נסיעתו של הנתבע, איבדה שליטה על רכבה וגרמה לנתבע להיכנס בקיר – דבר אשר גרם לנזק בלתי הפיך לרכבו.

הנזקים הנתבעים על ידי הנתבע הם בסכום של 4,760 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 4,060 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 700 ₪.

3. אם כן, העולה מהעובדות המתוארות על ידי כל אחד מהמעורבים בתאונה הוא, שמצויה בפני גרסה מול גרסה בכל הקשור לאופן קרות התאונה- אם כי הנתבע הביא עד מטעמו, את מר אנתולי קוצ'ובסקי (להלן:"אנתולי").

לאור העדויות השונות זו מזו, החלטתי שלא ליתן פסק דין על אתר, אלא ליתן פסק דין לאחר שאבדוק לעומקן הן את עדויות הצדדים והן את הראיות האחרות, שהוגשו לתיק בית המשפט ולאחר בחינת כל חומר הראיות, אני קובע, שהאחריות לקרות התאונה, רובצת על הנתבע – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. כבר מקריאת טענות הנתבע בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד עולה סתירה מהותית, שכן, בכתב ההגנה מציין הנתבע, שהוא נסע מפארק המדע שמאלה לכוון רחובות בעודו נמצא בנתיב הנסיעה השמאלי, אך בתביעה שכנגד מציין הנתבע, שהוא יצא מפארק המדע שמאלה לכוון רחובות בעודו נמצא בנתיב הימני. (ראה סעיף 9 לכתב ההגנה לעומת הנאמר בסעיף 5 לכתב התביעה שכנגד).

נתיבי הנסיעה של כ"א מהצדדים הם אלמנט חשוב לצורך הקביעה כיצד אירעה התאונה בעקבות נסיעת כל אחד מהרכבים.

ב. מעניין לציין, ששני הרכבים נפגעו בצד ימין: רכב התובעת נפגע לאורך צד ימין, ובחלקו האחורי שמאלי, כנף אחורי ימני, דלת אחורית ימנית, מגן אחורי, כנף אחורי שמאלי (ראה חוות הדעת של שמאי מטעם התובעת) ורכב הנתבע אף הוא נפגע לאורך צד ימין, דלת קדמית ימין, דלת אחורית ימין, כנף אחורית ימין, כנף קדמית ימנית. (ראה חוות הדעת של שמאי מטעם הנתבע).

אם קביעת השמאים הייתה, שכ"א מהרכבים נפגע לאורך צד ימין, הרי ניתן היה לשקול את טענת הנתבע, שהוא נסע בנתיב הימני, ברם לאור תוצאות הפגיעה ברכב התובעת, אין טענה זו- שהנתבע נסע בנתיב הימני מתקבלת על דעתי – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א) הנתבע טוען, שהוא נסע בנתיב הימני והתובעת אשר נסעה בנתיב השמאלי, חדרה בפתאומיות לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע. לצורך המחשת נתיבי הנסיעה של כ"א מהמעורבים בתאונה, הגיש הנתבע תרשים לבית המשפט (נ/1).

צורת הפגיעה בשני הרכבים, אינה תואמת את טענת הנתבע, שהתובעת חדרה (כפי שמורה החץ 3 בתרשים) לנתיב נסיעתו, משום שאם אכן כך אירעו פני הדברים, אין ספק, שבמקרה כזה היה צריך רכב הנתבע לפגוע פגיעה נקודתית ברכב התובעת, שכן התיאור אותו נותן הנתבע הוא תיאור של חסימת המשך נסיעתו- זאת עוד בהיותו בנתיב הימני.

ב) לעומת טענתו של הנתבע, מתקבלת על דעתי טענתה של התובעת, שהיא אכן נסעה בנתיב הימני ואילו הנתבע נסע בנתיב השמאלי, שכן גרסה זו נתמכת על ידי עובדה מכרעת והיא, שרכב התובעת נפגע גם בחלקו האחורי שמאלי, כנף אחורי שמאלי. (ראה בחוות הדעת מטעם התובעת וראה גם תמונות הרכב שצורפו לחוות הדעת).

אילו אכן, הייתה גרסתו של הנתבע נכונה, שהוא נסע בנתיב הימני ואילו התובעת בנתיב השמאלי והיא חדרה בפתאומיות לתוך נתיב נסיעתו, הרי לכל היותר היה רכב התובעת נפגע בצידו הימני, אך אין כל הסבר משכנע – כיצד במקרה כזה היה נפגע גם חלקו השמאלי האחורי של רכב התובעת.

ג) הפגיעה הנראית בחלקו השמאלי האחורי של רכב התובעת, שולל כליל את גרסת הנתבע, שהוא נסע בנתיב הימני והתובעת בשמאלי והגרסה הסבירה והמתקבלת על דעתי היא גרסת התובעת, שהיא זו אשר נסעה בנתיב הימני ואני מקבל את גרסתה, ש: "...פתאום הרגשתי מכה די חזקה מאחור בחלק השמאלי.." (עמ' 1 לפ',ש' 11- 12).

ג. א) רכבו של הנתבע נפגע בצידו הימני והפגיעה הנראית על פני תמונות רכבו של הנתבע נראית כשפשוף בצדו הימני ופגיעה במוקד כנף ימין קדמי. (ראה תמונות רכב הנתבע- נ/2).

טענתו של הנתבע, על כי התובעת: "סטתה לנתיב נסיעתו של הנתבע" או " התובעת עברה לנתיב נסיעתו של התובע (צ"ל: "הנתבע"- ג.ב.) (ראה סעיף 10- 11 לכתב ההגנה) או, שהתובעת:" חדרה בפתאומיות ...לתוך נתיב נסיעתו של התובע שכנגד" (סעיף 5 לכתב התביעה שכנגד) – הרי שאם אכן הייתה סטייה כמתואר על ידי הנתבע בכתבי הטענות וגם בתרשים או אם כדברי הנתבע:" פתאום בלי איתות אני רואה שהמכונית שהייתה משמאלי עושה פעולה משמאל לימין (עמ' 1 לפ',ש' 22)- לא מסבירה, כיצד בנסיבות אלה, יכול היה רכב הנתבע להיפגע לכל אורכו הימני ורכב התובעת ייפגע גם בחלקו השמאלי אחורי.