אור נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן- הוועדה) מיום 19.08.2012 שניתנה במסגרת ענף נכות כללית, לפי סעיף 211(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו המשוקללת של המערער עומדת על שיעור של 50% (להלן- ההחלטה).

טענות הצדדים

2.עיקר טענותיו של המערער במסגרת נימוקי הערעור והדיון שנערך בפניי הן כדלהלן:

2.1הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת של פרופ' מנדס ושל ד"ר בויקו לענין הנכות של המערער באגודל ימין.

2.2הוועדה לא התייחסה כלל לבעיות שמיעה של המערער ובכלל זה ורטיגו, סחרחורות, ירידה בשמיעה, כאבי ראש וצפצופים.

2.3הוועדה לא התייחסה כלל לבעיות עיניים של המערער לרבות יובש, אלרגיה תמידית וכן ליקוי ראיה משמעותי.

2.4הוועדה לא התייחסה לניתוח כריתת חלק מהלבלב שעבר המערער בשנת 1986.

2.5הוועדה לא התייחסה לכך שהמערער עבר ניתוח אולקוס ומטופל בתרופות עד היום.

2.6הוועדה לא התייחסה לנזק ניווני בברכיים של המערער.

2.7הוועדה לא התייחסה לתלונות המערער בדבר כאבים וזרמים בכפות הידיים ולא התחשבה בכך בעת קביעת נכותו של המערער בגין סכרת.

2.8הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת הפסיכאטרית של ד"ר ולרי גיללך.

2.9הוועדה שינתה את שיעור הנכות הצמיתה שנקבע למערער בגין רגל שמאל בשנת 1980 וזאת ללא כל הנמקה.

2.10הוועדה מהרה לקבוע ממצאים בתחום הקרדיולוגי אף שהיה ידוע לה שהמערער בבדיקות.

2.11לנוכח כל האמור לעיל, יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה – כך שבוועדה ישב פסיכאטר אחר וזאת מאחר והבדיקה הקלינית בתחום זה מבוססת על התרשמות ומהימנות באופן שמקשה על הפסיכאטר לשנות את דעתו.

3.עיקר טענות המשיב הן:

3.1חוות הדעת של פרופ' מנדס ושל ד"ר בויקו לא הוצגו בפני הוועדה וממילא הוועדה לא יכלה להתייחס אליהן.

3.2המערער לא התלונן בפני הוועדה על ליקוי בשמיעה ולא צירף מסמכים רפואיים בענין זה.

3.3המערער לא התלונן בפני הוועדה על ליקוי הראיה ולא צירף מסמכים רפואיים בענין זה. המסמכים משנת 1981-1982 אליהם התייחס המערער בערר, לא צורפו לכתב הערר ולא הוצגו בפני הוועדה.

3.4המערער לא הציג בפני הוועדה מסמך רפואי המעיד על סיבוכים בגין הסכרת.