אור אל יהודה נ' חדד משה ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 16.12.07 בשעת לילה, בדרך פיק"א בחיפה.

2.לטענת התובע – נהג בנו רועי ברכבו ומשמאלו נסע רכבה של הנתבעת. רכב הנתבעת סטה לפתע לימין, עבר על פני אי-תנועה מסומן על הכביש ופגע ברכבו של התובע. לרכבו של התובע נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעת – עסקינן ברכב המשמש כמונית בה נהג רפיק ססונוב. המונית בבעלות הנתבעת. נטען, כי רכב התובע פגע במונית, עת הנהג ברכב התובע נהג במהירות מופרזת, לא שמר מרחק וניסה לעקוף את המונית מימין. סבורה הנתבעת כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של הנהג ברכב התובע בפרט שלרכבה לא נגרם כל נזק. כן נטען, כי אדם האחראי על נהגיי הנתבעת ביקש לבחון את רכב התובע ולזמן שמאי מטעמו לאמוד את נזקי רכבו, אך התובע סירב.

4.בעניינה של התביעה נערכו מספר דיונים.

התובע תבע תחילה את בעל הזכות הציבורית במונית ואת חברת הביטוח המבטחת את המונית. בעל הזכות הציבורית ביקש להבהיר את מעמדו וחברת הביטוח בקשה למחוק את התביעה נגדה, שכן הסכום הנתבע נמוך מגובה ההשתתפות העצמית. חברת הביטוח נמחקה עובר למועד הדיון הראשון, אולם בעל הזכות הציבורית נמחק רק בדיון עצמו, במקומו צורפה הנתבעת.

בטרם התקיים דיון נוסף בקשה הנתבעת לדחות את מועד הדיון, על מנת לעיין בתמונות צבעוניות של נזקי רכבו של התובע ועל מנת לאפשר לשמאי מטעמה לאמוד את נזקי רכבו של התובע, כמו גם להגיש חוו"ד נגדית. התובע התנגד, אך עם תום הדיון התרצה, מסר את תמונות רכבו לנתבעת והסכים כי שמאי מטעם הנתבעת יבחן את רכבו. בדיון העידו בנו של התובע שנהג ברכבו, חבר של הבן אשר נהג ברכב נוסף מאחור, נהג המונית אשר לנתבעת, והאחראי על הנהגים אשר עמד בקשר עם התובע.

הדיון נדחה איפוא לשם הגשת חוו"ד מטעם הנתבעת ולשמיעת עדות השמאים.

במועד הדיון הנדחה התייצב והעיד שמאי הנתבעת, כן הוגשה חוו"ד נגדית. התובע משום מה בחר שלא לזמן את השמאי מטעמו. משכך, לאור בקשתו, נדחה הדיון פעם נוספת על מנת שיזומן השמאי. במועד הדיון הנוסף (רביעי במספר) העידו שני השמאים החתומים על חוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה.

בנו של התובע העיד, כי נהג בדרך פיק"א בנתיב הימני במגמת יציאה לרחוב חנקין. מונית הנתבעת הגיעה משמאל, סטתה לנתיבו, עלתה על אי-תנועה מסומן על הכביש ופגעה בצידו השמאלי של רכב התובע.

התובע ובנו העידו, כי עמדו בקשר עם תחנת המוניות ועם האחראי על המוניות אך לא זכו לשיתוף פעולה.

נהג המונית העיד, כי נהג בנתיבו ואותת לימין, אלא שרכב התובע ביקש לעוקפו מימין ופגע עם הפינה השמאלית קדמית בחלק הימני אחורי של המונית. לא ניכר נזק ממשי במונית ולא הוצגו תמונותיה.

חברו של בן התובע, אשר נהג ברכב אחר מאחורי רכב התובע העיד, כי הן רכבו והן רכב התובע נסעו בנתיב הימני, המונית נסעה משמאלם. באופן פתאומי סטתה המונית לימין על קו הפרדה רצוף ופגעה ברכב התובע. החבר הדגים את פגיעת המונית ברכב התובע ע"י פגיעה עם הפינה הימנית קדמית בצד השמאלי של רכב התובע תוך שפשוף החלק הקדמי, הדלת והפח שמעל הגלגל. לדבריו, היה במרחק של כעשרים מטרים מאחור וראה את הדברים ברורות.

האחראי על נהגי הנתבעת העיד, כי שוחח עם התובע ובנו אך התובע מנע ממנו מלבחון את רכבו ולזמן שמאי מטעמו על מנת לאמוד את הנזקים.

שמאי הנתבעת העיד, כי חזה בפגיעות נוספות ברכב התובע והסביר כי היה על שמאי התובע להפריד בין מוקדי הנזק השונים. כן טען, כי להערכתו שעות העבודה שנדרשו לביצוע תיקון רכבו של התובע היו אמורות להיות מצומצמות יותר, בכל הנוגע לנזק אשר להערכתו נגרם ישירות עקב התאונה.

שמאיי התובע התייחסו לחוו"ד שמאי הנתבעת וטענו כי האמור בה אינו סביר.

השמאי שבדק באופן אישי את רכב התובע עמד מאחורי חוות דעתו באשר לכלל הפגיעות שאירעו לרכב התובע במהלך ההתרחשות. הוברר, כי תיקון תאריך שבוצע בחוות הדעת באשר למועד האירוע בוצע ע"י התובע. עוד הסביר שמאי התובע, כי מבחינתו עסקינן במוקד נזק אחד, שכן התאונה אירעה אגב תנועת שני כלי הרכב המעורבים.