אוקסנברג נ' בוכובזה

פסק דין

1.בפניי תביעת פח, כאשר התובע העמיד את תביעתו באולם בית המשפט על סך 5,000 ₪.

2.לטענת התובע, הנתבע פגע בו כאשר נסע ברכבו מסוג מונית, והיה בעצירה מלאה כאשר הנתבע יצא מחנייה ופגע בחזית בצד שמאל.

התובע מבקש את הפרש הסכום אשר לא קיבל מחברת הביטוח בגין נזקי התאונה, סך הכול כ – 5,000 ₪.

3.הוגשו לי מסמכים, חוות דעת ותמונות מטעם התובע.

4.לטענת הנתבע אין הוא אחראי לקרות התאונה או לתוצאותיה, שכן התובע חסם את דרכו ובכך ביצע עבירה. כמו כן לטענת הנתבע, בוחן תנועה שבחן את התאונה קבע כי לשני הצדדים אשמה וכל צד צריך לשאת בהוצאותיו.

הנתבע טוען כי היציאה מהחנייה ממנה יצא הייתה מוסתרת לחלוטין על ידי צמחייה גבוהה, וכן צרף תמונות לעניין זה, וכן לחיזוק טענתו טען כי בשלב מאוחר יותר חלק מהצמחייה הוסרה.

5.דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים, כאשר התובע העיד וחזר על גרסתו, וכן מטעם התובע העיד עד התביעה 1, אשר תאר את התאונה כך שבשעה שהעיר לתובע כי יש רכב ממול, התובע בלם את הרכב והיה בעצירה כאשר הנתבע פגע בו, ולטענת העד אף הבחין כי הנתבע לא התבונן בכיוון הנסיעה עובר לפגיעה, וכי הרים את ראשו רק בעת שהתאונה ארעה.

מדברי הנתבע בעדותו כשאמר, "גם אם הוא עמד זו אשמתו שכן הוא חסם לי את היציאה", עולה כי אין הוא שולל כי התובע היה במצב עמידה בעת שפגע בו.

אני קובע כי התובע עמד במאזן ההסתברויות והוכיח כי הוא היה בעצירה מלאה בעת שהנתבע פגע בו.

6.במצב דברים זה, לאחר שקבעתי כי התובע פגע בנתבע בעת שהנתבע היה בעצירה, הרי שהאחריות לקרות התאונה מונחת לפתחו. אומנם אני מקבל טענת הנתבע כי הצמחייה הפריעה לראייה מלאה של זירת התאונה, יחד עם זאת, עליו היה להתאים את נהיגתו לתנאי הדרך, לנהוג באיטיות ובריכוז בכדי לצאת מהחנייה בבטחה.

7.סיכומו של דבר אני קובע כי הנתבע אחראי לקרות התאונה ואני מחייב אותו לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: