אוקון נ' עירית אשדוד ואח'

פסק דין

התובעת, ילידת שנת 1948, טוענת בתביעתה, כי ביום 29.8.07 בשעה 8:30 או בסמוך לכך, חצתה את הכביש במעבר חציה בצומת שד' מנחם בגין – שד' בני ברית באשדוד ומעדה לפתע, בשל בליטה (גבשושית גדולה) שנותרה בכביש כתוצאה מתיקון לקוי של הכביש שבוצע במקום. התובעת נפלה ונפגעה בעיקר בידה הימנית.

לאחר התאונה פונתה התובעת (בלוויית בתה) לקופת חולים. לנוכח אבחון של שבר בשורש כף יד ימין, הופנתה לחדר המיון בבית החולים, שם ניתן לה טיפול רפואי נוסף ובכלל זאת הושמה ידה בסד גבס.

נסיבות התאונה ושאלת קיומה של אחריות

בין הצדדים מחלוקת לגבי נסיבות התאונה, ובהמשך לכך, גם מחלוקת בשאלת קיומה של אחריות מצד הנתבעת 1, הרשות המקומית אשר בתחומה אירעה, לפי הנטען, התאונה.

אין מחלוקת כי המקום בו טוענת התובעת כי נפלה הינו מקום ציבורי המצוי בבעלות, באחריות ובתחזוקת הנתבעת 1.

הנתבעות מכחישות כי התובעת נפלה בנסיבות הנטענות על ידיה. בכלל זאת, מצביעות הנתבעות על רישום שנערך במסמכים הרפואיים ביום 4.9.07 לפיו "לדבריה ב- 29.8.07 במעבר חציה החליקה על כתם של שמן ושברה יד ימין".

על רקע המחלוקת בין הצדדים לעניין נסיבות התאונה ושאלת קיומה של אחריות מצד הנתבעת 1 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמה של התובעת. הנתבעות לא הגישו ראיות בדרך של עדויות.

התובעת מסרה בעדותה בתצהיר העדות הראשית, כי במועד התאונה חצתה את מעבר החציה בשד' מנחם בגין – שד' בני ברית, ופתאום נפלה חזק על ידה הימנית, תוך כדי החציה. הכביש במעבר החציה היה משובש, היתה בליטה גדולה בכביש, גבשושית מהאספלט שהרגל שלה נתקלה בה ונפלה. לגרסתה, לא שמה לב לבליטה לפני הנפילה, אלא רק לאחריה. הרגישה שהרגל נתקלת במשהו, נפלה ואז ראתה את הבליטה.

תצלומים של המקום אותם צילמה התובעת זמן קצר לאחר התאונה צורפו כנספח א' לתצהירה.

התובעת מספרת בעדותה בתצהירה, כי לאחר התאונה היא ישבה בצד הכביש, ליד המקום בו נפלה והתקשרה לבתה, אשר המספרה שלה קרובה למקום התאונה. לגרסתה, סיפרה לבת על התאונה וביקשה ממנה להגיע אליה. הבת הגיעה למקום יחד עם עובדת שלה וביקשה לדעת מה קרה. התובעת הצביעה בפניהן על מקום התאונה, תיקון שנערך בכביש ויצר מעיין גבשושית.

התובעת העידה בפני בית המשפט ונחקרה בחקירה נגדית אודות המפורט בתצהיר העדות הראשית.

במענה לשאלות שהוצגו לה מסרה התובעת בעדותה, כי התאונה אירעה בשעה 9:00 בעת חזרתה מקניות בחנות אוכל/מעדניה לכיוון ביתה. התאונה אירעה בשעה 9:00. היא אחזה בידה 2 שקיות עם מוצרי חלב.

התובעת הצביעה בתמונות שהוגשו, על כיוון הליכתה ועל מקום נפילתה. לעדותה, רק כאשר הבת שלה הגיעה למקום ושאלה אותה איפה נפלה, היא קמה וראתה שהיתה שם מן גבעה. וכדבריה "מקום שבו הרגל יכולה הייתה להיתקע בו וליפול".

לגרסתה של התובעת בעדותה, היא לא ראתה קודם לנפילה את המכשול שגרם לנפילתה. באותו יום הראות היתה טובה.

ממקום התאונה היא התקשרה לבתה, אשר הגיעה למקום עם חברה שלה שעבדה עמה. הן באו והזמינו עבורה מונית שלקחה אותה לקופת-חולים. רופא המשפחה הפנה אותה לצילום ולאחר מכן נבדקה על ידי האורטופד ד"ר אודסקי.

לשאלה, מה סיפרה לרופא השיבה, כי אינה זוכרת אם אמרה לו בדיוק שנפלה מהגבשושית אך כן אמרה לו שהיא נפלה. לדבריה, היתה כולה מלוכלכת, ולא אמרה בגלל מה נפלה.

לשאלה, מדוע שהרופא ירשום כי החליקה כתוצאה משמן השיבה התובעת כי אינה זוכרת שאמרה לרופא כי החליקה משמן. לא ידעה שזה מה שהרופא רשם.

התובעת משערת, כי הרופא ראה כי המכנס שלה רטוב ומלוכלך ואולי בשל כך חשב כי זה בגלל שמן או מים.

לגבי בדיקתה על ידי ד"ר אודסקי מסרה התובעת בעדותה, כי היא שוחחה עמו ברוסית.