אוצניק(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

1.העורר עומד לדין בבית משפט השלום באשקלון, ועימו חמישה נאשמים נוספים.

בשלושת האישומים שבכתב האישום מיוחסות לו עבירות של סחר בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע.

באישום הראשון נטען כי בי- 22.4.12 בערב מכר, באשדוד, 4 סוליות חשיש במשקל 397 גרם לנאשם מספר 2 – זאת לאחר שמכירה זו תוכננה ותואמה מראש.

באישום השני נטען כי למחרת היום ב- 23.4.12 סמוך ל- 17:10 מכר, באשדוד, 101 גרם חשיש לנאשם 3.

באישום השלישי נטען כי עשר דקות לאחר מכן מכר באשדוד, לנאשם 4, שבע סוליות חשיש במשקל 490 גרם.

גם שתי מכירות אלה בוצעו לאחר תכנון ותיאום מראש.

במקביל – ביקשה המדינה את בימ"ש השלום לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

בהחלטה מיום 17.5.12 קבע בית המשפט (כב' השופטת נ. שמואלי מאייר) כי חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה, כי עילת המעצר קמה מחמת המסוכנות הסטאטוטורית והפרטנית שבנסיבות היקף הסחר הנטען בסמים ועברו הקשה של העורר בפלילים, בעיקר בעבירות סמים. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי בנסיבות המעשים הנטענים והעורר לא תיסכון חלופה למעצר והורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים.

בפני ערר שהגיש העורר כנגד החלטה זו.

עיקר הטענות שבערר מכוונות לעניין הראיות הלכאוריות.

לטענת ב"כ העורר, בכל הקשור לאישומים 1 ו- 2 אין כלל ראיות לכאורה ואילו ביחס לאישום השלישי תוקף הראיות הלכאוריות חלש ברמה המצדיקה חלופה למעצר.

2.לאחר שעיינתי בחומר החקירה מוצא אני, כבימ"ש קמא, כי עולים הדברים כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בשלושת האישומים.

ביחס לכל שלושת האישומים נסמך חומר החקירה על הקלטות סתר רבות של שיחות טלפוניות בין העורר לבין הנאשמים האחרים המעורבים קודם למכירת הסם, תיאום מקום המפגש, ותיעוד תצפיות שהתקיימו בכל שלושת מפגשי המכירה הנטענים.

כמו כן שלושת הנאשמים שנטען בעניינם כי קנו את הסם מהעורר, נתפסו זמן קצר ביותר לאחר המפגש עם העורר כשברשותם הסמים המפורטים בכתב האישום.

על אף תשתית לכאורה זו טוען הסנגור כי עיקר חסר מן הספר.

שלושת המפגשים שבין העורר לבין כל אחד משלושת הנאשמים תוצפתו על ידי עוקבים מהמשטרה.

ברם, בשלושת האירועים לא נצפתה העברת חפץ מיד העורר לידו של מי משלושת הקונים הנטענים.

לאור זאת – טען הסנגור בבימ"ש השלום ושב וטוען עתה, נעדר חומר החקירה ראיה לכאורה למכירת סם ואין בו אלא תיעוד של מפגשים אקראיים בין העורר לשלושת הנאשמים 2-4.

הוא גם מפנה לגרסת העורר בחקירתו לפיה מפגשיו עם הנאשמים 2-4 נסבו סביב עסקי כספים והלוואות.