אופק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בפניי ערעור המערער על החלטת ועדת העררים לניידות מיום 20.5.12 לפיה נקבעה נכותה בסעיף א- 5 חלקי בשיעור 40% (להלן: "ההחלטה" ו- "הוועדה" בהתאמה).

הוועדה דנה בעניינה של התובעת בהתאם לפסק דינה של כבוד הרשמת חופית גרשון- יזרעאלי מיום 28.3.12, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינה של התובעת יושב לוועדה לניידות לעררים כדי שזו תתייחס למסמך הרפואי של ד"ר גד ולן מיום 21.11.10.

לטענת המערערת טעתה הוועדה בכך שלא ניתן ליישם את הליקוי ממנו היא סובלת לפי סעיף ד 3 לרשימת הליקויים שבתוספת א. הוועדה אף לא התייחסה באופן מפורט לעמדתו של ד"ר ולן המתאר אי יציבות של ברך שמאל . כן טעתה הוועדה בקובעה שסעיף א 6 שברשימת הליקויים דורש שיתוק חלקי של שרירי כל הגפה התחתונה. כאשר דרישה כזו אינה מופיעה ברשימה. עוד טענה כי נמצאה בדיקתה של הוועדה דנן אינה תואמים את ממצאי הבדיקה של וועדות קודמות.

לטענת המשיב הוחזר הענין לוועדה דנן בהתאם להסכמה בפני כב' הרשמת כאמור. בהתאם היה על הוועדה להתייחס לחוות הדעת של ד"ר ולן באופן מפורט, והיא עשתה כן. אכן הוועדה ערכה בדיקת השרירים (סעיף ד' לפרוטוקול הוועדה) העלתה כי השרירים הינם מ-3+ ועד 4-.

ד"ר גד ולן כתב במסמך מיום 21.11.10 כי לטעמו יש ליישם בעניינה של המערערת את סעיף ד(3) בשל אי יציבות ברך שמאל. הוועדה נימקה והבהירה כי למרות האמור במכתב ד"ר ולן, לא ניתן לעשות כן כיוון שהסעיף האמור דורש במפורש קרע של שתי רצועות לפחות, שלא מתקיים בענייננו. עוד כתב ד"ר ולן במסמך האמור, כי למערערת ליקוי ניידות לפי סעיף א(6) בשל שיתוק שרירים בגף שמאל תחתון. אכן, כפי שטענה הוועדה, ד"ר ולן לא ציין כי מדובר בשיתוק כל שרירי גף שמאל, הגורם להגבלה ניכרת בהפעלת מפרק הירך או הברך, כדרישת הסעיף.

א (3):

שיתוק מלא למעשה של אחת מהשוקיים מלווה שיתוק של שניים לפחות מבין שלושת השרירים המפורטים בסעיף 1 דלעיל

א (5):

שיתוק מלא למעשה של שוק אחת, מלווה שיתוק של אחד השרירים המפורטים בסעיף 1 דלעיל

א (6):

שיתוק חלקי של שרירי גפה תחתונה אחת הגורם להגבלה ניכרת בהפעלת מפרק הירך או הברך (לא מדובר בטווח התנועתיות הפסיבית של המפרק).

ד(3):

נקע הברך מלווה קרע של שתי רצועות לפחות

לא מצאנו אפוא כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. הועדה הסיקה מסקנותיה בהתאם למצבה הרפואי של התובעת כפי שעלה מבדיקתה ועל יסוד המסמכים שהיו בפניה לרבות חוות דעת ד"ר ולן, אליה התייחסה במפורש. כשמוחזר ענין לוועדה עליה לפעול בהתאם להנחיות שבפסק הדין. במקרה דנן היה על הוועדה כאמור להתייחס באופן מפורט לחוות דעתו של ד"ר ולן שסבר שיש לקבוע למערערת מוגבלת בניידות בשיעור 50%. הוועדה נימקה מדוע אינה מקבלת עמדתו, והעמידה את שיעור המוגבלות בניידות על 40%. עמדתה שונה מעמדת ד"ר ולן אך היא מוסברת וברורה. לא עולה מדרך פעולתה כי נפל פגם משפטי מהותי בהחלטה, המצדיק התערבות בית הדין. לפיכך, דין הערעור להידחות.

סוף דבר

הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לנשיאת בית הדין הארצי או לסגנה.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ד, (06 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: