אופק בטאן יזום בניה בע''מ נ' בסטקאר ואח'

החלטה

1. בקשה למתן הוראות: הבקשה היא להורות למומחה ביהמ"ש להשלים חוות דעתו בנושא המרווח בין הבניינים, לאחר שהומצאה לו תוכנית מדידה.

הצדדים מתפלמסים בתגובה ובתשובה בלא צורך, בעניינים שאינם נצרכים כלל לשם הכרעה בבקשה.

2. לגופה של בקשה:

אזכור הנושא של מרווח בין הבתים בחוות דעת התובעים המצורפת לתביעה כמותו כאזכורה בכתב התביעה. אלא שיש לראות מה בדיוק נטען בהקשר זה , והאם אכן נתבע הליקוי, והוכנס כדין לזירת הפלוגתאות הנצרכות להכרעה:

כל שנטען על ידי התובעים בענין זה בחוות הדעת של המומחה מטעמם אינג' בן עזרא (עמ' 13 סע' כ"ו) היה: "המרווח בין הבית לבתים הסמוכים – פועל יוצא של קווי בנין במגרש זה ובמגרשי השכנים משני הצדדים – פחות מהמקובל, פחות מהמרווח בין בתים אחרים ברחוב ופחות מתכנית המתאר החלה במקום. העניין דורש בדיקה ובשלב זה ללא עלות בחוות דעת זו".

3. כלומר כל שנטען בענין זה היה בגדר "הדבר טעון בדיקה" האם אכן בליקוי עסקינן. ממילא לא נבדק בגדרה של חווה"ד או בחוו"ד השמאי מטעם התובעים האם אכן בליקוי עסקינן, מהו המרחק המינימלי הנדרש, על פי איזו תוכנית החלה על השטח, האם ניתן לתקן הליקוי, באילו עלויות, ואם לא ניתן לתקן מה שעור ירידת הערך אם בכלל. ממילא אין לומר כי נתבע או כומת הליקוי, ושולמה אגרה בגינו. גם בהמשך הדרך מאז הגשת התביעה במאי 2008 לא ביקשו התובעים להשלים או לתקן חוות הדעת מטעמם כך שהתזה שבמומחיות לה הם טוענים תכלול במפורש את הליקוי ותכמת אותו. ולא ביקשו לתקן התביעה בענין זה.

4. ביחס לפלוגתא האם יש לשלם עבור רכיבי הנזק השונים הנזכרים בתביעה אגרה על פי סכומם המצטבר, או שמא ניתן להסתפק כשיטת התובעים בהעמדת התביעה על סכום אחד לצרכי אגרה (כשלא ניתן יהא לזכות ביותר ממנו, אך בלא חשיבות לגובה הסכומים הנתבעים בכל נזק )– עמדתי היא כחלופה הראשונה. ממילא לדידי הדין עם הנתבעים שמדובר כאן בפריט שלא זו בלבד שלא נתבע, אלא שאף לא שולמה אגרה בגינו.

5. תיתכנה עמדות שונות בענין זה של דרך גזירת האגרה המגיעה: עמדתי שלי בענין ניתנה בפירוט בהחלטה מיום 19.7.10 בת.א. (חי') אייל צייג נ' עמרי ליפמן פרסום נבו). בהתאמה, חייבתי באותה החלטה להגיש כתב תביעה מתוקן שתהא בו התאמה בין סכום התביעה הכולל לבין הצטברות הנזקים הנתבעים, והאגרה תשתלם בהתאם.

6. מכל מקום, התייחסות מומחה בית המשפט בחוות דעתו היתה שעל מנת ליתן תשובה מלאה לנושא זה של המרחק בין הבניינים הוא מבקש לקבל לידיו תוכנית מדידה המאששת את טענות מומחה התובעים. המומחה ציין כי מבדיקת התב"ע אין אזכור לגבי מרווחי הבתים שעל חלקה אחת, וכי במדידה הגרפית מתוך תוכנית שצורפה להסכם המכר המרחק שבין שני המבנים הסמוכים הוא 5 מטר.

המומחה הותיר להחלטת ביהמ"ש האם לאפשר משלוח תוכנית מדידה , ובאם תומצא תוכנית כאמור, האם להתייחס לשאלת תקינות תכנון והעמדת המבנים על המגרש, והאם יש ירידת ערך (עמ' 74 לחווה"ד). חוות דעתו של המומחה הומצאה במרץ 2010.

בחלוף 9 חודש, שלחו התובעים למומחה תכנית מדידה, במצורף למכתבם מ 21.1.11. במכתב טענו שהמרחק בין הבניינים לפי תכנית המכר החתומה היה אמור להיות 4.65 מ', ואלו במצב הקיים המרחק הוקטן ל 4.2 מטר, מה שגם הקטין כתולדה את רוחב המדרגות. במכתבם ביקשו מן המומחה להשלים את חוות דעתו בהתאם.

8. אני דוחה הבקשה להורות לממחה להשלים חוות דעתו. העובדה שהמומחה הביע נכונות להתייחס לענין אם כך יורה לו בית המשפט, אינה מכשירה הרחבת החזית ביחס לליקוי שלא נתבע ולא כומת ככזה עד היום, אלא לכל היותר הוצב ברמת האפשרות, ולא שולמה אגרה בגינו.

9. בהתאם להסדר הדיוני שהוגש, אני מורה לנתבעת להגיש תצהירים בתוך 30 יום, ודוחה הישיבה הקרובה. המועדים שתואמו אינם מתאימים , שכן נופלים הם על תקופת היעדרותי בשל שבתון. נדחה ליום 1.5.12 שעה 8:30. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת בבקשה זו בסך כולל של 1000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"א, 27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: