אופנר שלמה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

התובע, מר שלמה אופנר, נפגע בידו ביום 6.3.07 לאחר שנפל מסולם בעת שביצע עבודות הכנה לשיפוץ בדירתה של גב' הנרייטה ציפורי בירושלים, על פי הזמנת חתנה, מר דרור עומר. בעקבות התאונה הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה אך התביעה נדחתה בנימוק שבעת התאונה התובע לא היה רשום כעצמאי במוסד לביטוח לאומי ולא עשה את המוטל עליו להירשם כעצמאי. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק זה.

השאלה העיקרית הטעונה הכרעה בהליך היא - מה היה מעמדו של התובע במועד התאונה? האם הוא היה "עובד" של גב' ציפורי או של מר עומר, כטענתו - שאז אי רישומו כעצמאי במוסד לביטוח לאומי אינו מעלה או מוריד לעניין היותו "מבוטח" מפני פגיעה בעבודה, או שמא היה "עובד עצמאי", כטענת הנתבע - שאז אי רישומו במוסד עומד לו לרועץ ומהווה נימוק לדחיית תביעתו על פי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

ככל שייקבע כי התובע היה "עובד", מתעוררת השאלה אם הוא היה "עובד לשעה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד", כמשמעותו בסעיפים 1 ו-77(ב) לחוק הביטוח הלאומי – שאז תנאי לזכאותו לגמלאות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי הוא שבעת התאונה התובע היה רשום כעובד לשעה כאמור.

הרקע העובדתי

מהראיות שבפנינו עולה כי התובע, יליד 1971, נשכר על ידי חתנה גב' ציפורי לביצוע עבודות של הריסת קירות, הרחבת חלונות, פירוק מרצפות ופינוי פסולת בדירה שרכשה גב' ציפורי, וזאת כהכנה לשיפוץ בדירה שלביצועו התקשרה גב' ציפורי עם קבלן (עדות מר עומר, פרוטוקול הדיון מיום 29.11.10, עמ' 12, שורות 11-15 וכן הודעת התובע מיום 10.12.07 (נ/4).

מר עומר הוא חתנה של גב' ציפורי. במשלח ידו הוא מסעדן שבבעלותו או בניהולו מסעדות. בעבר ניהל מר עומר חנות תכשיטים. מר עומר פעל כשלוחה של חמותו, גב' ציפורי, בכל הקשור להתקשרות של גב' ציפורי עם התובע בקשר לעבודות שביצע התובע בדירתה של גב' ציפורי.

אין מחלוקת כי סוכם בין התובע לבין גב' ציפורי, באמצעות מר עומר, כי גב' ציפורי תשלם לתובע שכר בסך 300 ₪ עבור יום עבודה של 8 שעות (תצהיר התובע, הודעת מר עומר מיום 5.12.07 (נ/6), עמ' 1, שורות 17-18, הודעת גב' ציפורי, (נ/8) עמ' 3, שורות 6-7).

אין מחלוקת כי לא נחתם בין הצדדים חוזה בכתב ולא נקבעה מסגרת של זמן לסיום עבודת התובע (נ/6, עמ' 2, שורות 1-5).

התובע טען בתצהירו כי הוא החל לבצע את העבודות בדירתה של גב' ציפורי ביום 25.2.07. הנתבע ביקש כי נאמץ את גרסתו של מר עומר לפיה התובע עבד מספר ימים בלבד לפני שנפגע, ומכל מקום, פחות משבעה ימים. בעניין זה אנו מעדיפים את גרסת התובע, הואיל והיא נתמכת במכתבו של התובע למוסד לביטוח לאומי מיום 15.3.07 (נ/2), אשר נכתב סמוך לאחר התאונה, ואין בפנינו ראיה על כך שלתובע היתה, בעת כתיבת נ/2, מודעות לנפקות המשפטית של המועד המדוייק של תחילת העבודה ביחס למועד התאונה, ומכל מקום איננו סבורים כי מתוכן נ/2 עולה כי היתה לתובע מודעות לכך. גרסת התובע נתמכת גם בהודעת גב' ציפורי (נ/8) בה מסרה כי התובע נשכר לעבודה בדירתה "בסוף פברואר". גם ממהות העבודה, שכללה שבירת מרצפות והרמת קירות, עולה שתקופת העבודה לה טוען התובע היא אפשרית. לעומת זאת, גרסתו של מר עומר לא היתה אחידה. בהודעתו נ/6 הוא מסר כי התובע החל לעבוד ביום 1.3.07 ואילו בעדותו בבית הדין טען שהתובע עבד ארבעה ימים בלבד (עמ' 13, שורות 7-8). שתי עדויות אלה ניתנו במועדים מאוחרים למועד התאונה.

ככל העולה מן הראיות שבפנינו, כלי העבודה שבאמצעותם ביצע התובע את עבודות ההריסה והרחבת החלונות, סופקו לו על ידי מר עומר. כך למשל, הרחבת החלונות בוצעה באמצעות משחזת דיסק שסופקה על ידי מר עומר (עדות מר עומר, עמ' 16, שורות 7-10 וכן עמ' 19, שורות 6-7). גם אמצעי הבטיחות שנדרשו לעבודת התובע סופקו על ידי מר עומר. כך למשל, כאשר לצורך ביצוע הרחבת החלונות היה ברור שנדרשים סולם וחבל לקשירת התובע, הם סופקו על ידי מר עומר (לעניין רכישת חבל על ידי מר עומר לצורך העבודה – ראו עמ' 13 שורה 24 וכן עמ' 17 שורה 6 ושורה 17, לעניין אספקת הסולם, ראו עמ' 19 שורה 10).

על פי המוסכמות בתיק, לצד התובע עבדו בביתה של גב' ציפורי פועלים נוספים שאף הם הובאו לדירתה על ידי מר עומר. כך, אין מחלוקת שביום התאונה תוכננה עבודת הרחבת חלון שחייבה את התובע לעבוד בגובה רב על סולם, ובשל כך הביא מר עומר פועל נוסף שתפקידו היה לאבטח את התובע על ידי תפיסת החבל שאליו נקשר התובע (הודעת מר עומר, עמ' 5, שורה 7, וכן עדותו בבית הדין בה טען כי הוא הביא פועל משער שכם).

ביום 13.3.07 גב' ציפורי מילאה וחתמה על טופס בל/250 (טופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה) עבור התובע ומר עומר העביר את הטופס למוסד לביטוח לאומי (תצהיר התובע, סעיף 31).

לאחר התאונה הציע מר עומר לתובע תשלום כספי תמורת הסכמת התובע לחתום על "כתב קבלה ושחרור" ובו הצהרה על העדר תביעות נוספות כנגדו ונגד חמותו. כתב הויתור צורף כנספח ג' לתצהיר התובע. לטענת התובע, הוצע לו סך 7,000 ₪. מר עומר אישר כי הציע לתובע תשלום כספי תמורת ויתור על תביעות (עמ' 13, שורה 31).

בעקבות קבלת הצעתו של מר עומר פנה התובע לאחותו, גב' ציפורה שינקמן, וביקש להתייעץ עמה בשל ניסיונה המקצועי בתחום חוקי העבודה (גב' שינקמן עובדת כמנהלת אגף במשרד תמ"ת).

אין מחלוקת כי לאחר התאונה התקיימה פגישה בין התובע ואחותו, גב' שינקמן, מצד אחד, לבין מר עומר, מצד שני, במסעדה של מר עומר. קיימת מחלוקת אודות הדברים המדוייקים שהוחלפו בין משתתפי הפגישה אך אין מחלוקת כי במהלך הפגישה דרשו התובע ואחותו שמר עומר יפעל להסדרת מעמדו של התובע במוסד לביטוח לאומי כעובד של גב' ציפורי או של מר עומר וכי אחרי פגישה זו גב' ציפורי דיווחה למוסד לביטוח לאומי על התובע כמי שעבד בחודש 3/07 במשק ביתה ושילמה דמי ביטוח בסך 131 ₪ (נ/7).

לטענת התובע, עוד בעת שסיכם עם מר עומר את תנאי עבודתו, הבטיח לו מר עומר כי ידווח עליו למוסד לביטוח לאומי כעובדו וישלם בגינו דמי ביטוח. מר עומר בעדותו טען שמעבר לתשלום סך 300 ₪ ליום עבודה, לא סוכם עם התובע דבר. נתייחס להלן למחלוקת זו.

הוראות החקיקה הרלוונטיות

סעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"(א) אלו המבוטחים לפי פרק זה: