אופן הפעלה של דרישת הרוב הבלתי נגוע ביחס לחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל

כיצד יש ליישם את "דרישת הרוב הבלתי נגוע" שבסעיף 275 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (הידועה גם כ"דרישת הרוב מקרב המיעוט") ביחס לחברה שהתאגדה בישראל, אולם מניותיה נסחרות בבורסה זרה? שאלה זו, אשר טרם נידונה בפסיקה הישראלית, היא הסוגיה המרכזית העומדת לדיון במסגרת החלטה זו. 

• מסגרת הדיון

1. המשיבה, תרו תעשיות רוקחית בע"מ (להלן: "חברת תרו") היא חברת תרופות בינלאומית ששוויה נכון להיום, כ- 6 מיליארד דולר. חברת תרו התאגדה בישראל, אולם מניותיה נסחרות בארצות הברית (עד שנת 2012 נסחרו המניות בבורסת ה- Nasdaq, וממרץ 2012 הן נסחרות ב- New York Stock Exchange. להלן: "הבורסה בניו יורק").

ודוק, מניותיה של חברת תרו רשומות למסחר בבורסה בניו יורק בלבד, ואינן רשומות למסחר בבורסה אחרת, ובכלל זה לא בבורסה לנירות ערך בתל אביב. במילים אחרות, חברת תרו אינה חברה ישראלית דואלית (קרי, חברה המאוגדת בישראל, ורשומה למסחר גם בבורסה ישראלית וגם בבורסה זרה), אלא חברה ישראלית הרשומה למסחר בבורסה זרה בלבד (בלשון מחוקק המשנה, חברת תרו היא "חברת חו"ל" ולא "חברה כפולה". ראו תקנה 1 לתקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000 (להלן: "תקנות ההקלות")).

2. היותה של חברת תרו חברה ישראלית גוזרת כי היא כפופה לדין החברות הישראלי, ובכלל זה לכללי הממשל התאגידי הקבועים בחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"). רישומן למסחר של מניות חברת תרו בבורסה בניו יורק משמעה כי דיני ניירות הערך החלים על החברה הם דיני ניירות הערך האמריקאים. כפי שיובהר בהמשך הדברים, כפילות משפטית זו היא העומדת, במידה רבה, ביסוד השאלות המשפטיות המורכבות שמעוררת התובענה שלפניי.

3. חברת תרו נשלטת על ידי חברה הודית בשםSun Pharmaceutical Industries Ltd.  המחזיקה כ- 69% מהון המניות המונפק של החברה, וכ- 79% מזכויות ההצבעה בחברה (להלן: "בעלת השליטה"). המבקשות הן בעלות מניות מיעוט בחברת תרו. המבקשות 2 – 9 הן קרנות המנוהלות על ידי המבקשת 1, אשר החזיקו נכון ל- 24.2.2014 ב- 675,074 מניות רגילות של חברת תרו, אשר היוו 1.57% מהון המניות המונפק שלה (ו- 1.05% מזכויות ההצבעה). ממועד זה ועד למועד הגשת המרצת הפתיחה המתוקנת מכרו המשיבות 2 – 9 חלק מאחזקותיהן בחברת תרו, וביום 10.8.2014 החזיקו במניות חברת תרו בשווי של כ- 24.5 מיליון דולר. המבקשת 10 היא בית השקעות אמריקאי אשר החזיק, נכון ליום 24.2.2014, 2.57% מהון המניות המונפק של החברה (1.71% מזכויות ההצבעה). שווי אחזקותיה של המבקשת  10 בחברת תרו ביום 10.8.2014 עמד על כ- 156 מיליון דולר.

4. עניינו של הסכסוך שלפניי הוא במספר החלטות שהובאו לראשונה לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברת תרו (להלן: "האסיפה הכללית") באסיפה שכונסה באוגוסט 2013. ההחלטות אלו עוסקות באישור הארכת כהונתם של הדירקטורים החיצוניים בחברה, באישור גמול לנושאי משרה בחברה ובאישור מדיניות התגמול של החברה (להלן: "ההחלטות שבמחלוקת"). דירקטוריון חברת תרו (להלן: "הדירקטוריון") קיבל בעניינים אלו החלטות, התואמות את רצונה של בעלת השליטה, ואילו המשיבות ביקשו כי יתקבלו החלטות אחרות, ואולם עמדתן נדחתה על ידי הדירקטוריון. מאחר שמדובר בהחלטות הנופלות לגדר סעיף 270(4) לחוק החברות (להלן: "עסקה בניגוד עניינים"), הרי שעל פי סעיף 275 לחוק החברות הן טעונות אישור האסיפה הכללית של חברת תרו.
5. ההחלטות שבמחלוקת הובאו לראשונה לאישור האסיפה הכללית שזומנה ליום 12.9.2013 (להלן: "האסיפה הראשונה"). נגד החלטת האסיפה הכללית המאשרת את ההחלטות שבמחלוקת הגישו המבקשות ביום 19.11.2013 את המרצת הפתיחה, שפתחה את ההליך שלפניי (להלן: "המרצת הפתיחה המקורית").

6. ביום 27.1.2014 הגישה החברה הודעה, שהוכתרה בכותרת "בקשה למחיקת המרצת הפתיחה נוכח התייתרות סעדיה". בהודעה זו מסרה החברה כי הדירקטוריון החליט "למען הזהירות... ועל מנת לחסוך מהצדדים התדיינות משפטית ארוכה... להורות על קיום אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות [בחברת תרו] שבה יאושררו [ההחלטות שבמחלוקת]...".