אופיר נ' משרד הפנים/פקיד רישוי כלי נשק ואח'

פסק דין

בעתירה מנהלית זו, שהוגשה ביום 26.12.10, התבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטתם של המשיב 1 (פקיד רישוי כלי ירייה) והמשיבה 2 (ועדת ערר) בדבר ביטול רישיונו של העותר להחזיק כלי נשק, וכן להורות למשיבה 3 (משטרת ישראל) לבטל את המלצתם לביטול רישיונו של העותר כאמור.

בהחלטתה של ועדת הערר מיום 17.11.10, שדחתה את טיעוניו של העותר ואת עררו, צוין כי תפיסת כלי הירייה וביטול רישיון העותר הינו על רקע המלצת המשטרה בגין עבירות סמים.

המשיב לא נחקר מעולם על החשדות האמורים והחלטות המשיבים 1 ו-2 התבססו על מידע מודיעיני שבידי המשטרה.

משכך, הגיש העותר את עתירתו.

בהודעה משותפת של הצדדים מיום 30.1.11, צוין כי לאחר שהמשטרה בדקה את עמדתה פעם נוספת החליטה להסיר את התנגדותה לכך שהעותר ישא נשק, וכפועל יוצא, התייתר הדיון בעתירה, והצדדים ביקשו לטעון אך לעניין ההוצאות.

בדיון היום הסביר ב"כ המשיבים, עו"ד ספיר, כי בעקבות פסק דינו בית משפט זה בעניין נחמני (עת"מ 74/10, ניתן ביום 4.10.10), החליטו המשיבים, על בסיס המלצתו, לבטל את החלטות המשיבים 1 ו-2, כמו גם את המלצת המשיבה 3, ולאפשר לעותר לחדש את רישיונו להחזקת נשק.

לאור האמור, ביקש ב"כ המשיבים לפסוק לעותר הוצאות מינימאליות.

ב"כ העותר, לעומתו, ביקש לפסוק לעותר שכר טרחת עו"ד בשיעור גבוה, בהתאם להסכם שכר הטרחה שנעשה בינו לבין העותר (העתק ההסכם וחשבונית בגין התשלום הראשון הוגשו לבית המשפט). בהסכם שכר הטרחה נקבע כי העותר ישלם לבא כוחו שכ"ט בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ ב- 5 תשלומים, וזאת אף אם תושג פשרה בכל שלב של המשפט, ואף אם הצדדים יגיעו אליה מחוץ לכתלי בית משפט.

ב"כ העותר חזר בטיעונו על עיקרי הדברים שנטענו בעתירה, על דרך ההפניה אליהם, בהוסיפו כי לאחר מתן פסק הדין בעניין נחמני, בו קבע בית משפט זה כי אין לבטל רישיון להחזקת נשק על בסיס מודיעיני בלבד, אלא אם העותר נחקר על החשדות המיוחסים לו קודם קבלת ההחלטה בדבר ביטול רישיונו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ראיתי לפסוק לעותר שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף החזר אגרת המשפט ששילם (1,809 ₪, כמצוין בהודעת המזכירות מיום 26.12.10).

בית המשפט מייחס אמנם חשיבות להסכם שכר הטרחה, אך לא רק על פיו מכריע הוא בפסיקת שיעור שכ"ט עו"ד. בניגוד למה שנקבע בהסכם שכר הטרחה שבפניי, בתי משפט רבים מביאים בחשבון שיקוליהם בעניין זה את העובדה שהעניין הסתיים בפשרה, לאחר שהרשות תיקנה דרכה וחזרה בה מהחלטתה בטרם הדיון בבית המשפט, ואף לא הגישה כתב תשובה. כן מביא בית המשפט בחשבון שיקוליו את סכום שכר הטרחה שנהוג לפסוק בעתירות דומות, לאחר הגשת כתב תשובה וקיום דיון בעתירה. כך, לדוגמא, בעניין נחמני, שב"כ העותר סמך טענותיו גם על פסק הדין שניתן בו, פסק בית משפט זה לעותר שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

לאור כל האמור, סברתי שהסכום שפסקתי לעיל בצירוף האגרה, הינו סביר וראוי בנסיבות המקרה.

ניתן והודע היום ד' אדר א תשע"א, 08/02/2011 במעמד הנוכחים.

דוד חשין, נשיא

הוקלד על ידי: לבנה זגורי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: