פסק דין
1. א. א) התובעים רכשו בשנת 1992 דירה מהנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת")
והנתבע 1,שהינו עו"ד במקצועו (להלן:"הנתבע") ערך את החוזה ולדעת התובעים, היה הנתבע אחראי על ההיבטים הרישומים והמשפטיים ובשל כך אף שולם לו 1.5% שכ"ט.
ב) התובעים מלינים על כך, שבחודש ינואר 2013 במסגרת מכירת הדירה והעברתה בלשכת רישום מקרקעין, התברר, שרכישת הדירה כלל לא דווחה לשלטונות המס.
בהיוודע זאת לתובעים, הם פנו אל הנתבע על מנת לטפל בנושא ולאחר מספר פניות, הגיש הנתבע מסמכים ונקבע חוב בסכום של 103,415 ₪, הכולל בחובו: מס רכישה מקורי, רבית, הצמדה וקנס.
לטענת התובעים, הבטיח הנתבע להגיש בקשה להקלה, אך לא עשה זאת ובפועל פעלו התובעים בעצמם והגישו בקשות, נפגשו עם אנשי המס ובעקבות כך, נקבע להם מס בסך 46,519 ₪ - סכום אותו שילמו התובעים.
ג) עוד טוענים התובעים, שסכום של 885,000 ₪ שהיו אמורים לקבל ממכירת הדירה, נדחה כמעט בחודשיים.
ב. א) מאחר והתובעים רואים בנתבעים אחראים למחדל המפורט בתביעתם, הגישו התובעים תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 29,657 ₪ הכולל בחובו, את הסכומים הבאים: סך 9,969 ₪, 15,996 ₪, 1,692 ₪ וסך 2,000 ₪.
ב) התובעים, אמנם כללו סכומים רבים המרכיבים את הסך של 29,657 ₪, אך התובעים לא טרחו לפרט מה מהותו של כל סכום וסכום – כפי שנרשם על ידם בכתב התביעה.
בעדותו בבית המשפט, הצהיר התובע, שסכום הקנס ששילם הועמד על
סך 10,000 ₪ וסכום זה הוא תובע מהנתבעים ובנוסף לכך הוסיף את ההוצאות אותן פרט בעדותו בבית המשפט. (ראה בסיפא לעמ' 1 לפ', והרישא לעמ' 2 לפ').
2. כ"א מהנתבעים הגיש כתב הגנה, ברם בעוד שהנתבע גם התייצב לדיון והעלה את טענותיו, לא טרחה הנתבעת או מי מטעמה להגיע לדיון שהתקיים ביום 2.2.14 ובית המשפט יפרט להלן, את טענותיו של כ"א מהנתבעים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי ההגנה, כאשר כ"א מהנתבעים סבור, שיש לדחות את תביעת התובעים.
3. הנתבע מכחיש הטענה, שהוא טיפל בעסקת רכישת הדירה של התובעים ואין הוא אחראי למחדל הנטען על ידי התובעים והנתבע סבור שדין התביעה נגדו להידחות, משום שהתובעים ו/או הנתבעת אחראים בלעדית למחדל אי הגשת הדיווח לרשויות המס במועד ובנוסף לכך, מעלה הנתבע את הטענות העיקריות הבאות:
א. א) ביום 19.8.12 רכשו התובעים מהנתבעת חנות וביום 31.12.92 נחתם ביניהם הסכם המבטל הסכם לרכישת הדירה, הכספים אשר שילמו התובעים הוחזרו להם ובאותו מועד אף חתמו התובעים על תצהיר ביטול עסקה וזה הוגש לרשויות המס ובעקבות כך בוטלה העסקה.
ב) רק בדיעבד התברר, שבאותו יום חתמו התובעים במשרדי הנתבעת על חוזה לרכישת הדירה – שהיא נשוא התביעה ודבר ביצוע עסקה זו לא דווח למשרד הנתבע ולא נחתמה הצהרה בדבר המכירה וגם לא שולם לנתבע שכ"ט בנדון.
ב. א) בשנת 1995 טפלה הנתבעת בהחתמת הרוכשים על חוזי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל וביום 28.9.95 נשלח לתובעים מכתב בו התבקשו להגיע למשרדי הנתבעת ולחתום על חוזה החכירה.
ביום 16.11.97 נשלח מכתב לתובעים בו נדרשו להמציא למשרד הנתבע אישור על תשלום מס רכישה – למרות שעסקה עצמה לא בוצעה במשרדו, אך התובעים לא הגיבו על מכתב זה ולא המציאו האישור.
ב) מי שטיפל ברישום הבית המשותף בו מצויה דירת התובעים הוא משרד אחר, שאינו משרד הנתבע ורק בתחילת שנת 2013 פנו התובעים אל הנתבע ורק אז התברר, לראשונה, שלא הוגש דיווח לרשויות מס שבח בדבר רכישת הדירה.
לאחר שכך התברר ועל מנת לפתור את הבעיה שנוצרה עקב אי דיווח, הכין הנתבע טופס דיווח למס שבח, החתים את התובעים והגיש הטופס לרשויות המס.
ג. חובת תשלום המס חלה על התובעים ולפיכך אין בסיס לתביעה זו להטיל את המס על הנתבע.