חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

אופיר ואח' נ' בן אהרון ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
11955-06-08
4.12.2011
בפני :
הדסה אסיף

- נגד -
:
1. ישי אופיר
2. איל אופיר

:
1. ישראל בן אהרון
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.התובעים, אב ובנו, הם דבוראים ובבעלותם כוורות.

נשוא תביעה זו הן 48 כוורות, שהיו מאוכלסות במשפחות דבורים, והונחו בחורשת אקליפטוס בתחום מושב חוגלה.

הנתבע הוא בעליו של מטע רימונים, שנמצא סמוך למקום שבו הונחו המכוורות, וגובל בחלקה שבה הונחו, מצד מערב.

הנתבעת 2 היא חב' הביטוח שביטחה את הנתבע.

2.לטענת התובעים, ריסס הנתבע, את מטע הרימונים, וכתוצאה מכך נפגעו 48 הכוורות והדבורים שבהן מתו.

לפיכך, טוענים התובעים, כי הנתבע חייב לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם.

התובעים טוענים כי בנסיבות העניין על הנתבעים להוכיח כי לא היתה רשלנות מצידם.

לחילופין, טוענים התובעים כי עלה בידם להוכיח כי הנתבע התרשל וכי כתוצאה מהתרשלות זו נגרם הנזק לכוורות ולדבורים שבתוכן.

3.הנתבעים מכחישים את טענות התובעים.

לטענתם, לא היתה כל התרשלות מצידם וגם אם היתה התרשלות, הרי שלא הוכח כלל כי הדבורים מתו כתוצאה מהריסוס ומשכך לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

עוד טוענים הנתבעים כי לתובעים אשם תורם בשיעור ניכר שכן הניחו את הכוורות סמוך מאוד למטע הרימונים ולא אמרו על כך דבר לנתבע.

הנתבעים מכחישים גם את גובה הנזק שהתובעים טענו לו.

4.הצדדים הקדישו את עיקר מאמציהם לדיון בשאלה ממה מתו הדבורים. אכן, שאלה זו היא השאלה העיקרית שיש להכריע בה בתיק שבפני, שכן דומה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שלנתבע חובת זהירות כלפי התובעים, בעת שהוא מרסס בשטח השייך לו, ואשר גובל בשטח התובעים.

5.הריסוס הינו משום "דבר מסוכן" והנתבע היה הבעלים הן של המקרקעין והן של המרסס שמהם יצא הריסוס. משכך – על הנתבע להוכיח כי לא היתה מצידו התרשלות שיחוב עליה (סעיף 38 לפקודת הנזיקין).

6.השאלה העיקרית שבמחלוקת היא, לכן, כפי שכבר ציינתי, האם מתו הדבורים כתוצאה מהריסוס.

בעניין זה הביאו שני הצדדים ראיות.

מהראיות כפי שהוצגו ברור כי סמוך מאוד למועד מותן של הדבורים נעשה ריסוס במטע הרימונים של הנתבע.

7.הנתבע הודה כי נעשה ריסוס, וכי הריסוס בוצע על ידי עובד תאילנדי שהועסק על ידו (עמ' 24 שו' 16 ואילך). הריסוס בוצע באמצעות מרסס שמורכב מ- 4 קשתות, שתיים גדולות ושתיים קטנות, שבכל אחת מהן מספר פתחים, פומיות, כאשר בשעת הריסוס מחליטים אילו פומיות יפתחו ואילו פומיות ישארו סגורות (עמ' 25 שו' 8 ואילך).

עוד הסביר הנתבע כי למרסס ישנם שני צדדים וכאשר הוא נוסע בתוך השורות ומרסס גם ימינה וגם שמאלה ואילו כאשר הוא מגיע לשורה האחרונה, צד אחד של הריסוס נסגר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>