אופטימה י. מודלים כלכליים בע"מ נ' פנינה

פסק דין

מבוא

התובעת ביצעה עסקת ניכיון שקים, חרף העובדה כי אין ברשותה אישור ממשרד האוצר לביצוע עסקאות מסוג זה. עסקינן בעסקה במסגרתה סוחרו אל התובעת שקים בחתימת הנתבעת, אשר נמסרו לקבלן- קובי בן דוד, במסגרת הסכם לבניית בית.

מכאן המחלוקת בין הצדדים, לרבות לעניין תחולתו של חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן:"החוק") על חברה המבצעת עסקת ניכיון שלא ע"פ אישור כדין, והשלכתו של חוק זה על מעמדה של התובעת כאוחזת כשורה מכוח פקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

ראשית המחלוקת ,בתיק הוצל"פ שפתחה התובעת נגד הנתבעת ונגד הקבלן יעקב בן דוד לביצוע ארבעה שיקים, על סך כולל של 156,000 ₪.

השקים בחתימת הנתבעת. הנפרע בשקים הינו הקבלן יעקב בן דוד (להלן: "הקבלן"), בגב כל שיק חתם הקבלן על ערבות אישית לפירעון השיקים לתובעת . בגב השיקים גם הקבלן חתימת היסב , כן חתמה התובעת חתימת היסב.

להלן תיאור השקים:

שיק משורטט שמספרו 11266246, ע"ס 50,000 ₪, זמ"פ 20.1.2007, השיק חולל מהסיבה מבוטל + אכ"מ. (להלן: "השיק הראשון").

שיק משורטט שמספרו 11266248, ע"ס 25,000 ₪, זמ"פ 20.1.2007, הסכום במילים רשום "עשרים וחמישה שקל בלבד", השיק חולל מהסיבה הט"ז + אכ"מ. (להלן: "השיק השני").

שיק משורטט שמספרו 11266249, ע"ס 31,000 ₪, זמ"פ 20.1.2007, הסכום במילים רשום "שלושים ואחד שקל בלבד", השיק חולל מהסיבה מבוטל. (להלן: "השיק השלישי").

שיק משורטט שמספרו 11266250, ע"ס 50,000 ₪, זמ"פ 20.1.2007, השיק חולל מהסיבה מבוטל. (להלן: "השיק הרביעי").

טענות הנתבעת

במסגרת ההתנגדות אשר הגישה בהוצל"פ, טענה הנתבעת כי השקים נמסרו לנפרע, הוא הקבלן, במסגרת הסכם בניה, על מנת שהקבלן יפקיד את השקים בחשבון הבנק שלו למשמורת על מנת לקבל אשראי מהבנק.

על פי סעיף 5 לתצהיר הנתבעת , בהתאם לסעיף 14 להסכם בין הנתבעת לקבלן בוצעו התשלום לקבלן בשלבים , כאשר רק לאחר השלמת ביצוע כל שלב בעבודות הבניה בהתאם לשלבים הקבועים בהסכם, היה זכאי הקבלן לתשלום בגין אותו השלב.

כפי שמצהירה הנתבעת , חתם הקבלן על מסמך – ניספח ב על פיו אישר ביום 25.6.2006 את קבלת כל הכספים המגיעים לו בגין כל שלבי העבודה עד אותו מועד.

את הצ'קים נשוא פסק דין זה מסרה לו ביום 25.8.2006, כצ'קים דחויים ל20.1.2007 בעבור השלמת יתרת הבניה עד סיומה – בסכום כולל של 161,000 ₪.- והכל על מנת שיפקיד הצ'קים בחשבון הבנק שלו באופן שיצביע על פעילות כלכלית ועל יכולת כלכלית " שימשיכו לעבוד עימו".- סעיף 10 לתצהירה.

לתמיכה בטענתה לתמורה העתידית של הצ'קים צירפה את ניספח ג לתצהירה על פיו התחייב הקבלן לסיים את בניית המבנה "על כל השלבים שלו " וזאת עוד לפני מועד פרעון הצ'קים.

לטענתה, לא השלים הקבלן את הבניה ע"פ ההסכם, ולא ביצע העבודות תמורת הצ'קים נשוא ההליך ומכאן טענת הנתבעת לכישלון תמורה מלא.

הנתבעת מוסיפה כי לאור כשלון התמורה ולמעשה היעלמות הקבלן - ביטלה את השקים הנ"ל.

לטענת הנתבעת כאשר שירטטה את השיקים, חשבה כי בכך מונעת היא את סחירות השיקים.