אוסמו נ' ברונצברג ואח'

פסק דין

בפניי תביעה בגין נזקי רכוש לרכב.

התובע, הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג סוזוקו אלטו, מס' רישוי 37-394-73.

נתבע מס' 1, הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג סוזוקי, מס' רישוי 75-475-28, ואשר היה מבוטח בביטוח צד ג', במועד התאונה, אצל הנתבעת מס' 2.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע ברח' סרקין בחיפה, בכביש חד סטרי, בהגיעו לצומת הרחובות סרקין ויחיאל, התפרץ רכב הנתבע אל תוך הצומת, תוך כדי כך שהוא לא מציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה" לכיוון נסיעתו, ופוגע ברכב הנתבע וגורם לו נזקים, כמפורט בחווה"ד המצורפת לכתב התביעה.

סכום נזקו הכולל של התובע, עמד כדלקמן:

נזק ישיר עפ"י חווה"ד – 17,522 ₪.

ירידת ערך – 2,938 ₪.

שכ"ט שמאי – 1,650 ₪.

משקפיים – 1,800 ₪.

הנתבעים, שילמו, באופן חלקי סכום של 14,161 ₪ והתביעה מתייחסת ליתרה ע"ס 9,749 ₪.

הנתבעים טענו, כי לתובע רשלנות תורמת להתרחשות התאונה, כאשר נכנס לצומת שאינה פנויה בנסיעה מהירה ופגע ברכב הנתבעים.

הנתבעים מפנים לפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 553/73, שלמה אילנו נ' חנתן, לפיו אסור לנהג להיכנס לצומת אלא אם ברור לאותו נהג כי ביכולתו לעבור או להמשיך את נסיעתו ללא הפרעה וכי אותו נהג צריך להיות ער לנעשה בכביש וזכות קדימה אינה זכות מוחלטת אלא יחסית ואין לעשות בה שימוש בעיניים עצומות.

בגין כך, הפחיתה הנתבעת אשם תורם בסך של 2,499 ₪, ולא הכירה בתשלום של משקפיים, שכן לטענתה מדובר בנזק גוף.

הכרעה:

א. אשם תורם – אין חולק כי על הנהג המתקרב לצומת, בין אם הוא מרומזר ובין שאינו כך, וגם אם לנהג יש זכות קדימה, אין פירוש הדבר שיש לו זכות מוחלטת להיכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות הנסיעה ולוודא שהדרך חופשית לפניו ואין שום סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכה באותו זמן.

מפנה בעניין זה לע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פד"י מג(1) עמ' 137.

כמו כן, מפנה לפס"ד בע"א 267/58 לקרץ נ' וולטר, פד"י יג' עמ' 1250.

במקרה של לקרץ הנ"ל, ביהמ"ש הטיל אשם תורם בשיעור של 20%, לנהג שבכיוון נסיעתו היתה זכות קדימה, רק בשל העובדה כי הבחין במשאית ברחוב החוצה את דרכו במרחק של 10 מ' מהצומת, ובכל זאת המשיך את נסיעתו אל תוך הצומת.

במקרנו, עם העובדות שהובאו בפניי, הנתבעת הפחיתה סך של 2,499 ₪.