אוסטרובסקי ואח' נ' קושניר ואח'

החלטה

הבקשה :

1.המבקשת, היא המערערת שכנגד בתיק זה, הגישה ערעור שכנגד על כך שבימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט אמיר טובי), לא פסק לה הוצאות בפסק הדין שניתן על ידו ביום 10.3.11, בת.א. 21142/06 (להלן: "פסק הדין"), למרות שדחה את תביעת המשיב 1 (להלן: "המשיב"), נגדה (ועל כך הוגש הערעור העיקרי בתיק זה).

בבקשה זו עותרת המבקשת למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בטענה שמצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד ערבון ולחלופין מבקשת היא הפחתת הערבון, העומד על סך של 6,000 ₪. האגרה שולמה על ידה במלואה.

המשיב מתנגד לבקשה, בטענה כי היא הוגשה באיחור, שכן היה על המבקשת להפקיד את הערבון בתוך 30 יום, ללא שביקשה הארכת מועד.

עוד נטען, כי המבקשת לא עמדה בקריטריונים הנדרשים, בין היתר מאחר שלא צירפה מסמכים לתמיכה בטענות שהועלו בתצהירה, המצורף לבקשה. כן נטען שלא הובא כל הפירוט הנדרש ולא צורפו כל המסמכים הנדרשים וכן, כי הועלמה מהתצהיר הכנסה נוספת של 1,800 ₪ בחודש הבאה לידי ביטוי בתדפיסי הבנק שצורפו. בנוסף, טוען המשיב, כי במסמכים שצורפו מצויות הוצאות המצביעות על מצב כלכלי טוב וכי בעלה של המבקשת חייב לו, על פי פסק דין חלוט, סך של 75,380 $.

עוד נטען, כי סיכויי הערעור קלושים, מאחר שהוא נסוב אך על אי פסיקת הוצאות למבקשת בערכה דלמטה ולאור ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסיקת הוצאות וכי לולא הערעור העיקרי, לא היתה המערערת מגישה ערעור.

הפן הנורמטיבי:

2.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד - עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה והשני –עליו להראות שההליך מגלה עילה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

3.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007).

4.בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

5.לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007). בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).