אוסון נ' ז'ורבל ואח'

פסק דין

1.התובעת, ילידת 1964, עתרה נגד הנתבעים לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה, בשל תאונת דרכים מיום 24/01/07 (להלן – התאונה).

2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן – החוק).

3. אין מחלוקת כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה (הצהרת ב"כ התובעת בעמ' 3 לפרוטוקול 24/12/09).

4. ב"כ הצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה, כאמור בסע' 4(ג) לחוק, ללא שמיעת עדויות ולאחר השמעת טיעונים בעל פה.

5. לאחר עיון בטיעוני ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים (כולל: האישורים הרפואיים הרלוונטיים לתאונה ותלושי השכר), ובשים לב ל: פיצוי בגין כאב וסבל, תקופת אי כושר רלוונטית לתאונה והפסדי ההשתכרות הנטענים בתקופה זו, הקבלות שצורפו לסיכומי התובעת, הטענות בדבר היות התאונה תאונת עבודה וכל פרמטר רלוונטי נוסף, שוכנעתי לפסוק לתובעת פיצוי בסך 12,000 ₪ בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נכון להיום.

6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12% + מע"מ, ואגרת משפט משוערכת אם שולמה על ידי התובעת.

החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך (פשרה על פי סע' 4(ג) לחוק, לאחר שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק), הנתבעת תישא בשליש מיתרת אגרה, על פי תקנה 5(ב)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007.

7.המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום, כ"ח אדר תש"ע, 14 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: