אוסדצ'י נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שביצע לכאורה עבירת נהיגה בעוד הוא שיכור כהגדרתו בחוק.

ב"כ המבקש טען כי אין כלל ראיות לכאורה בידי המדינה וכי חומר הראיות רצוף לקויים המצדיקים את ביטול ההליך המנהלי.

ב"כ המדינה טענה כי יש מקום לדחות את הבקשה לאור העובדה כי יש ראיות נגד המבקש.

חומר הראיות הוגש לעיוני.

דיון –

בבשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל נקבע:

" תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה."

בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום נקבע ע"י בית המשפט העליון לעניין דיות הראיות לשלב משפטי זה –

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו"

ומן הכלל אל הפרט –

מחומר החקירה אשר הוגש לעיוני עולה כי מתנדבת ית"מ עצרה את המבקש לביקורת אקראית ברחוב קאופמן בעיר אילת ביום 11.2.11 בשעה 03:12.

לאחר תחקור במהלכו הבחינה המתנדבת כי ריח קל של אלכוהול עולה מפי המבקש, הוא הובא על ידה לבדיקת אלכוהול עם מכשיר דרגר אשר בוצעה ע"י השוטרת רס"מ חן מרון.

שוטרת זו אמנם לא ראתה את עצם הנהיגה, אולם נתון זה מגובה בכתב בדוח הפעולה של המתנדבת אלסטר סילביה.

בבדיקת הדרגר אשר בוצעה נמצאה רמה של 335 מיקרוגרם אלכוהול המהווה אינדיקציה למצב של שכרות.

שעת הבדיקה היא 03:50 ולא מצאתי כל פגם בין שעה זו לשעת העיכוב כפי שנרשמה בדוח (03:12).

שעת העיכוב תואמת את השעה אשר נרשמה בדוח הפעולה.

לפלט הבדיקה מצורף פלט כיול תקין, ועל פניו לא מצאתי כל פגם מהותי בראיות שהציגה המדינה.

בנסיבות אלו אני קובע כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה כי המבקש נהג ברכב בעודו שיכור.

החלטת הקצין הפוסל סבירה ונכונה ובנסיבות המתוארות ולא מצאתי כל פסול בהחלטה זו.