אוסדצ'וק נ' מפלגת ישראל ביתנו- בחירות לכנסת ה-18

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם זיתוני מיום 27.7.2010.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם זיתוני בסייג אחד.

2.במסגרת בחינת הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ניצבות לפנינו שתי שאלות. האחת, האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק ולחילופין האם חרף העדר פגם יש מקום להורות מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה למשל רע"א 7034-00, ע"א 8646-04; ת.א. (ת"א) 12746-08).

3.מנכ"ל המשיבה מודה כי קיבל את המסמכים אלא שלשיטתה כתב התביעה הומצא לידה כשהוא חסר ללא חותמת בית המשפט וללא זימון כדין. ערכאה קמה קיבלה טענה זו של המשיבה ואין אני מוצאת לנכון להתערב בקביעה עובדתית זו.

אך בכך לא די - בנסיבות מקרה זה דומני כי לכל הפחות ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר ההליך הייתה למשיבה אשר בחרה משיקוליה היא ולאחר קבלת ייעוץ משפטי להמנע מהגשת כתב הגנה או אף לברר עד תום את מהות הדרישה, אם ככל שסברה כי המדובר אך בדרישה בטרם תביעה.

התנהלות זו, בפרט על ידי מי שלשיטתו מיוצג על ידי עורכי דין, אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטים בתום לב ובדרך מקובלת.

4.כך או כך הליך זה יוכרע על בסיס העילה החילופית בביטול פסק דין (ביטול מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט במסגרתו יישקלו שניים: הטעם למחדל וסיכויי ההצלחה.

5.הטעם למחדל - כאמור לא נחה דעתי באשר לאופי התנהלותה יחד עם זאת המדובר במחדל בודד וניתן לרפא גם זה על דרך פסיקת הוצאות להבדיל מחסימת דלתה של המשיבה. לא מצאתי כי המדובר כאן ביחס של זילזול שיטתי ובוטה של המשיבה בצד שכנגד ובבית המשפט (והשווה ע"א 2328-07; רע"א 83-01).

באשר לסיכוי ההצלחה - כפי שהרחבתי בהחלטתי מיום 2.1.2011 מדובר בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו עקב תקיפתו ביום 9.2.2009 בדרכו ממקום עבודתו אצל המשיבה כשהוא לבוש בחולצת מפלגת ישראל ביתנו (המשיבה).

המשיבה מצידה מכחישה את האירוע, את אחריותה לאירוע ואת הנזק הנטען.

בזהירות בה אני מצווה בשלב זה ובשים לב למשוכות אשר על המערער לעבור בטרם תוכח תביעתו הרי שלא ניתן לאמר כבר בשלב זה כי אם וכלל שתוכחנה טענות המשיבה לאחר שמיעת הראיות לא תהיינה תוצאות פסק הדין בסופו של יום שונות מפסק הדין שלפניי.

בעניין זה יש לשים לב, בין היתר, כי המדובר באירוע תקיפה כמו גם כי בשלב זה,כטענת המשיבה, המערער לא צירף לתחשיב הנזק מטעמו מיום 20.8.2010 במסגרתו הועמד נזקו של התובע על סך 70,000 ₪ כל מסמך וכי סכום זה כולל בין היתר גם טענה לפגיעה בכושר ההשתכרות בסך של 25,000 ₪ מקום בו אין לפניי בשלב זה חוות דעת רפואית מטעם המערער.

בבואי לשקול את האיזון הנאות והמידתי בין האינטרסים ה"מתגוששים בזירה" ובכלל זה זכותה החוקתית של המשיבה כי יהיה לה יומה בבית המשפט - מצאתי לנכון כי ראוי להותיר על כנה את החלטת כב' הרשם מיום 27.7.2010 בסייג אחד והוא חיוב המשיבה בהוצאות אותם (והשווה רע"א 5904-10) אני מעמידה על סך של 5,000 ₪.

6.סוף דבר - החלטת כב' הרשם מיום 27.7.2010 בדבר ביטול פסק הדין מיום 27.5.2010 תוותר על כנה, בסייג אחד: המשיבה תשלם למערער סך של 5,000 ₪ וזאת עד ליום 14.7.2011.

הסכום ישולם כתנאי להמשך ההליך.

מעבר לאמור אין מקום לחיוב בהוצאות נוספות בגין הליך זה.

ניתן והודע בנוכחות שני הצדדים היום י"ז סיון תשע"א, 19/06/2011.

שולמית ברסלב, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: