אוסדון נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת להורות על איחוד הדיון בתובענות בתיק דנן

ובת"א 10974-10-12.

בשני התיקים האמורים קיימת זהות בין בעלי הדין.

מדובר בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

שתי התביעות בשלבי הגשת תחשיבים.

2.בתיק שבפני הוגשו חוות דעת מומחים ובתיק הנוסף נקבעה נכות על פי דין.

הנתבעת הודיעה כי בתיק הנוסף לא תוגש בקשה להבאת ראיות לסתור, ומכאן שגם בתיק הנוסף ניתן לתת הצעה.

3.התובע מתנגד לבקשה לאחד דיון, מאחר שקיימת שונות בפגיעות שנגרמו לתובע, ומאחר שקיים פער בהיקף הפגיעה שנגרם לתובע בתיקים השונים. לטענת התובע -איחוד הדיון עלול לגרום להתמשכות מיותרת של ההליך בגין התובענה השנייה, שסיכוייה לשיטת התובע להסתיים בפשרה גבוהים.

4.הכלל לעניין איחוד דיון בתובענות קבוע בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שזו לשונה: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".

תכליות הכלל העומד בבסיס איחוד הדיון הן שתיים:

יעילות דיונית וחיסכון בזמן שיפוטי ומניעת החלטות סותרות בעניינים שונים. (ראו למשל: רע"א 5669/99 מדלין אזולאי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ תק-על 99(3) 601).

5.לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל.

אמנם מדובר בתאונת דרכים שונות, אך קיימות שאלות דומות לעניין יכולת ההשתכרות של התובע.

אין גם מחלוקת כי קיימת תקופת חפיפה חלקית לעניין הפסדי העבר.

יצויין גם כי התיקים בשלים יחסית למתן הצעה ועל כן אין באיחוד הדיון כדי לפגוע בתובע.

יש באיחוד התיקים כדי ליעל הדיון ולמנוע הכרעות סותרות , מבלי לפגוע באינטרס של התובע לקדם התיקים.

6.אשר על כן מורה על איחוד הדיון בתובענות (ת"א 2815/10 ות"א 10974-10-12).

התובע יגיש תחשיב עדכני עד ליום 01.09.13.

הנתבעת תגיש תחשיב עדכני עד ליום 15.09.13.