אונלי נ' בן ארוש

פסק דין

בפני תביעה כספית לפיצוי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 1.12.09 בין רכב התובע לרכב הנתבעת.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1.תיקון הרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך 2,088 ₪.

2.שכ"ט שמאי בסך 350 ₪.

3. הוצאות בסך 300 ₪.

סה"כ – 2,738 ₪.

רכב התובע עמד במקום חניה קרוב לביתו, כשהוא ומר פרדריק פניאלו, שכן שלו, ישבו כ-10 מ' מהרכב. התובע הבחין ברכב הנתבעת, כאשר היא נוסעת אחורה, ושפשפה דלת אחורית של רכבו. הוא ניגש אליה, נקש על חלון הרכב של הנתבעת, אשר לטענתו המשיכה לדבר בנייד.

הנתבעת יצאה מרכבה והתובע הפנה את תשומת ליבה לנזק שנגרם לרכבו.

הנתבעת מצידה, טענה שלא היא גרמה לנזק ושלא היתה התנגשות בין שני כלי הרכב. משום כך, נסעה מבלי למסור פרטים לתובע. כמו כן, טענה הנתבעת שהתובע התנהג אליה בבריונות, צרח ודרש ממנה במקום 500 ₪.

העד – מר פניאלו פרדריק תמך כללית בגרסת התובע לגבי התרחשות האירוע.

עמדת הנתבעת היא שמדובר בתביעה שקרית, והתובע והעד מנסים להפיל עליה את תיקון הרכב ללא כל הצדקה.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן נימוקיי לכך:

1.בכל הנוגע לאירוע, אני מעדיף את גרסת התובע והעד שלו אל מול גרסת הנתבעת.

שוכנעתי שהיתה התנגשות בין כלי הרכב ושהנתבעת אחראית לכך.

2.בכל הנוגע לנזקים, ניכר הדבר שהאירוע התרחש ב-1.12.09 והרכב נבדק ע"י השמאי ביום 15.1.10, לכן הרכב נסע בכבישי הארץ במשך חודש וחצי לאחר האירוע, ולא ניתן לדעת בוודאות אם הנזק שנבדק ע"י השמאי כולו נובע מהתאונה נשוא התובענה.

מה עוד, שהתובע עצמו העריך שניתן לתקן את הנזק ב-500 ₪ בלבד לו היה נוסע למוסך בטירה.

לאור האמור, החלטתי להפחית מחצית מסכום התביעה בגין הנזק.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,044 ₪ בגין הנזק לרכב ו- 350 ₪ בגין השמאות + 350 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.