אונה חורה נ' הלשכה הוטרינארית באר שבע ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף מחמת תשלום אגרה בחסר.

עסקינן בתביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מחיסון אותו קיבלו בני הצאן של התובע על ידי הנתבעים או מי מטעמם. בכתב התביעה נטען, כי מפאת החיסון הלקוי חלו בני הצאן ומתו ובכך נגרמו לתובע נזקים כספים מפאת מות בני הצאן כאמור.

התובע ראה את תביעתו כתביעה שסכומה ניתן להערכה בידי בית המשפט, אשר בגינה עליו לשלם אגרה בשיעור הקבוע על פי תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן – "התקנות"). אין צורך להכביר מילים בכדי להבהיר שהתובע שגה בסיווג תביעתו. אכן טענתו הינה לנזק גוף שנגרם למקנה, ברם, המונח "נזקי גוף" משמעותו נזק גוף שנגרם לתובע עצמו ולא לבעל חיים,שהינו רכוש התובע.

תביעה בגין נזק גוף שנגרם לבעל חיים שבבעלות התובע הינה למעשה תביעה לסכום קצוב בגינה יש לשלם אגרה בהתאם לתקנה 6 לתקנות. אף המבקש עצמו ראה את תביעתו למעשה כתביעה לסכום קצוב, שכן כימת את עיקר נזקיו בסך של כ – 650,000 ₪.

התביעה הינה איפוא תביעה על סכום קצוב ועל התובע להתכבד ולכמת את תביעתו ולפרוע בגין התביעה את אגרת המשפט, וזאת עד ליום 3.10.10, שאם לא יעשה כן בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.

בשולי הדברים יאמר, כי אין בהחלטתי זו כדי לגרוע מזכות התובע לפנות בבקשה לפטור מאגרה מחמת מצבו הכלכלי הנטען בתגובתו. יחד עם זאת ככל שהתובע מבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה כאמור עליו להתכבד ולעשות כן לאלתר.

למען הסדר הטוב מובהר, כי כל עוד התובע לא כימת את תביעתו ופרע בגינה את האגרה, או לחלופין הופטר מפירעון האגרה, פטורים הנתבעים מהגשת כתב הגנה.

לעיוני ביום 10.10.10.

ניתנה היום, א' אלול תש"ע, 11 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: