אונגר נ' משה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 05/06/13 שבה היו מעורבים קטנוע רכוב על ידי התובע ורכב השייך לנתבע מס' 2 נהוג על ידי נתבע מס' 1.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1.נזק לקטנוע 12,046 ₪.

2.שכר טרחת שמאי 944 ₪.

3.חליפה שנקרעה עקב התאונה 1,500 ₪.

4.הפסד השתכרות של 1,168 ₪ עקב יום מחלה.

5.5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, כאב וסבל.

על פי גרסת התובע, הוא נסע במושב בית יצחק בכביש הראשי בכיוון היציאה מהמושב. לפניו שני כלי רכב שנסעו בצורה איטית ומשום שהכביש היה פנוי לפניו, החליט התובע לעקוף את שני כלי הרכב. הוא נתן איתות והחל בעקיפה. הוא חלף על רכב הראשון ואילו כאשר היה במקביל לרכב השני שהיה נהוג על ידי הנתבע מס' 1, הרכב פנה שמאלה באופן פתאומי ללא איתות. כתוצאה מכך, החלק השמאלי של פגוש הקדמי של הרכב פגע בחלק הימני אחורי של הקטנוע שכמעט חלף על פניו.

בעדותו, התובע מסר "נסעתי במהירות של 50 קמ"ש פחות או יותר... סטיתי לנתיב השני כאשר ראיתי שהכביש חופשי, נסעתי עם אורות... לא זוכר שהבחנתי שהוא אותת" (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 12-15).

הנתבע אישר שאכן נסע בצורה איטית והסיבה לכך הייתה שפספס את הכתובת שאליה רצה להגיע ואכן חיפש מקום שיכול להיכנס ולהסתובב. הנתבע מצידו טען נמרצות שנתן איתות והסתכל במראה ולא הבחין כלל בתובע.

בכתב ההגנה נאמר כי הסיבה לכך הייתה נסיעה במהירות מופרזת של התובע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.שוכנעתי שהתובע פעל בצורה סבירה כאשר יצא לעקוף את רכב הנתבע ושפנייתו של הנתבע שמאלה הייתה פתאומית ולא נתנה לתובע כל אפשרות להתחמק מהתאונה.

2.גם אם נכון שהנתבע אותת, הדבר לא היה מאפשר לתובע להתחמק מהתאונה. באשר לטענת הנתבע שהוא הסתכל במראה ולא הבחין בתובע, טענה זו לא נראית לי. הרי אם כך היו פני הדברים, היה חייב להבחין בתובע. לכן מסקנתי היא שפנייתו של הנתבע שמאלה נעשתה בלי הזהירות הנדרשת. לכן הנתבע מס' 1 הוא אחראי לקרות התאונה.

לא הובאה בפניי כל ראיה תומכת בטענת הנתבעים כאילו שהתובע נסע במהירות מופרזת.

3.באשר לנזקי התובע: במהלך הדיון התובע למעשה חזר בו מעתירותיו לנזק בגין חופשת מחלה וכאב וסבל, הרי שאין בסמכות בית המשפט להעניק כל סכום בראשי נזק אלו. יחד עם זאת, טען התובע שהוא סבור שמגיע לו פיצוי בגין התנהלות לא תקינה של הנתבעים ביחס לתביעתו.

לאחר ששקלתי את העניין, אני קובע שמגיע לתובע את הסכומים הבאים:

12,046 ₪ עבור התיקון ו-944 ₪ בגין שכר טרחת השמאי.

לא הוכח שווי של חליפת עבודה של התובע.