אומרו צ.ע. יזמות ופיקוח בע"מ נ' מלון רוטשילד בע"מ

החלטה

לפניי מונחת בקשה לדחיית התביעה על הסף, ולחילופין בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".

טענות הצדדים

מבקשת המבקשת עולה, כי התקשרה היא בהסכם עם המשיבה לפיו תבצע עבורה עבודות בניה והסבה של בניין משרדים ששכרה לצורכי בית מלון. המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת לתשלום סך של 1,014,033 ₪ וזאת על יסוד הטענה כי המבקשת התחייבה עפ"י ההסכם לשלם את התמורה הנ"ל. לטענת המבקשת, המשיבה תבעה זאת תוך התעלמות מוחלטת משאר הוראות ההסכם וכן הפרה את ההסכם הפרות יסודיות.

מוסיפה המבקשת וטוענת, כי מועד סיום ביצוע העבודות ע"י המשיבה סוכם ליום 06/05/12, והמשיבה לא עמדה במוסכם ואף שהמבקשת נתנה הסכמתה להמשך פעילותה באתר ולא סילקה את ידה נטשה המשיבה את הבניין. אשר על כן, נאלצה המבקשת לשאת בהוצאות על מנת לצמצם נזקיה. עוד סיכמו הצדדים ביניהם, כי לא תהיה המבקשת חייבת לשלם למשיבה סכום כלשהו בקשר להסכם עד שתסתיים תקופת הבדק והאחריות וכן עד שיתבררו ויאושרו הוצאות הפרויקט בכתב ע"י מנהל הפרויקט. משהגישה המשיבה תביעה טרם תקופה זו לא קיימת לה עילת תביעה כנגד המבקשת, ועל כן יש לדחות את תביעתה על הסף מחמת היעדר עילה.

לחילופין, טוענת המבקשת, כי התביעה אינה עומדת בתנאים של בירור בהליך של סדר דין מקוצר, ועל כן, יש לנהל את התביעה בהליך בסדר דין רגיל. באשר לתנאי הראשון, לפיו צריכה התביעה להיות על סכום כסף קצוב, טוענת המבקשת כי לא סוכם ולא הוגדר בין הצדדים מחירון העבודות והכמויות כפי שנקבע בהסכם. כמו כן, החשבונות אשר הוגשו ע"י המשיבה כנספחים לכתב התביעה מצריכים בחינה לגופו של עניין, שכן אין המבקשת מסכימה עם הכתוב בהן ולטענתה יש לקזז מהן סכומים בגין התחייבויותיה של המשיבה על-פי ההסכם בין הצדדים.

באשר לתנאי השני, לפיו נדרש קיומו של חוזה או התחייבות בין הצדדים, טוענת המבקשת, כי המשיבה לא מצרפת לחשבונות הנתבעים על ידה אישורי ביצוע של העבודה חתומים על-ידי הגורמים המוסמכים אצל המבקשת ובהתאם להוראות ההסכם, ועל כן, הסכומים הנתבעים הינם חסרי כל ביסוס. באשר לתנאי השלישי, לפיו נדרשת ראייה שבכתב, טוענת המבקשת, כי אין במסמכים אשר צורפו על-ידי המשיבה לכתב התביעה כדי להוות "ראשית ראיה", שכן מדובר במסמכים שהוכנו על-ידי המשיבה בעצמה ולא נחתמו על-ידי הגורמים המוסמכים אצל המבקשת.

לטענת המשיבה, המבקשת לא עמדה בתנאים המנויים בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ובתנאים שנקבעו והורחבו בפסיקה לפיהם יורה בית המשפט על דחיית התביעה על הסף, ועל כן, דין הבקשה לדחייה על הסף להידחות. באשר לטענת המבקשת בדבר חוסר עילה, משיבה היא כי המבחן הקובע האם כתב התביעה מגלה עילה הוא באם מוכיחה התובעת את העובדות המקימות עילה בכתב תביעתה, וזו עומדת במבחן זה, שכן הגישה תביעה כספית לחיוב המבקשת בכספים שלא שולמו לה בגין עבודה שביצעה ולאחר שהחשבונות אושרו על-ידי מנהל הפרויקט שהיה אמון מטעם המבקשת לעשות כן.

באשר לבקשת המבקשת למחיקת הכותרת, טוענת המשיבה, כי עומדת היא בתנאים של בירור התביעה בהליך של סדר דין מקוצר. באשר לתנאי הראשון, כפי העולה מכתב התביעה, הסכומים הנקובים והמפורטים בו הינם בבירור סכומים קצובים, אשר אינם דורשים כל התערבות או שיקול דעת שיפוטי להערכה ולשומה של הסכום, כאשר סכומים אלה נתמכים בחשבונות שאושרו על-ידי מנהל הפרויקט לתשלום. באשר לתנאי השני, לטענת המשיבה, צירפה היא לכתב התביעה העתק מהסכם, אשר נחתם בינה לבין המבקשת לביצוע עבודות קבלניות, חשבון ביניים, וכן חשבון סופי שאושר לתשלום על-ידי מנהל הפרויקט. באשר לתנאי השלישי, נטען, כי ההסכם מיום 29/2/12 חתום על-ידי המבקשת והמשיבה, וכן החשבונות שצורפו הוצאו על-ידי מנהל הפרויקט שפעל בשם המבקשת ומטעמה ואלו הודפסו על נייר מכתביו. מוסיפה המשיבה וטוענת, כי די בצירוף אסמכתאות המהוות ראשית ראיה בלבד, כדי להכשיר את התביעה לדיון בסדר דין מקוצר, ועל כן, דין הבקשה למחיקת כותרת - להידחות.

דיון והכרעה

סילוק על הסף

באשר לטענת המבקשת לדחיה על הסף, הרי שזו מבססת את נימוקיה על טענת היעדר עילת תביעה. אכן, כטענת ב"כ המשיבה, אין טענה זו מצויה בין הנימוקים לדחיה על הסף הקבועים בתקנה 101 לתקנות ובפסיקת בתי המשפט, כי אם בין הנימוקים למחיקה על הסף הקבועים בתקנה 100 לתקנות.

באשר לטענתה בדבר היעדר עילה, הרי שעילת התביעה נלמדת מתוך כתב התביעה והעובדות המהוות יסוד לה, ומבחנה הוא באם תהיה זכאית התובעת לקבל את הסעד המבוקש על ידה בהנחה שעובדות התביעה יוכחו. מעיון בכתב התביעה, לא מצאתי כל פגם המתגלה על פניו אשר מוביל למסקנה כי נעדר הוא עילת תביעה או כי המשיבה לא תהא זכאית לסעד המבוקש אם תוכיח את העובדות הכלולות בה. ואילו, טענותיה של המבקשת באשר להפרת ההסכם מצד המשיבה הינן בבחינת טענות הגנה, אותן רשאית היא לטעון במסגרת כתב הגנתה. על כן, מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

מחיקת כותרת "בסדר דין מקוצר"

ההסדר החקיקתי לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר נקבע בתקנה 202 לתקנות. התנאים הצריכים להתקיים לפי סדר דין זה הם: א. סכום כסף קצוב. ב. קיומו של חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. ג. ראיה שבכתב.

לצורך בחינת התאמתה של התביעה נשוא הבקשה להידון בסדר דין מקוצר, יש לבחון את קיומם של התנאים שלעיל במצטבר, ורק באם אחד התנאים לא מתקיים ניתן יהיה לקבוע כי התביעה אינה מתאימה להידון בסדר דין זה, ואזי יהיה מקום להעבירה לפסים רגילים.

נבחן, איפוא, את שלושת התנאים לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר:

א.באשר לתנאי הראשון, נדרש שהסכום הנתבע יהיה ניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בשומה או בהערכה (ראו: ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, לח (1) 613). בענייננו, המשיבה צירפה לכתב תביעתה חשבונות שאושרו לתשלום על-ידי מנהל הפרויקטים מטעם המבקשת, לפיהן ניתן לראות את הסכומים אותם הוציאה המשיבה ובגינם הגישה תביעתה. טענותיה של המבקשת באשר לאי הסכמתה לסכומים אלו, וכן, קיזוז הנדרש מהם בהתאם להסכם בין הצדדים אינן רלוונטיות לגופה של בקשה זו, כי אם לכתב ההגנה אשר עליה להגיש לתיק כנגד התביעה. בחינת הסכומים הנתבעים מעלה כי המדובר בסכום קצוב שאינו צריך שומה או הערכה.

ב.באשר לתנאי השני, על התביעה בסדר דין מקוצר להתבסס על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. בענייננו, תביעת המשיבה מבוססת על הסכם חתום בין הצדדים, וכן, על חשבונות שאושרו לתשלום על-ידי מנהל הפרויקט מטעם המבקשת. מכאן שדי בכך כדי לקבוע כי גם תנאי זה מתקיים.

ג.באשר לתנאי השלישי, תביעה בסדר דין מקוצר מותנית בקיומן של ראיות שבכתב התומכות בתביעה המוגשת. בעניין זה, נדרש שהמסמך המצורף יהיה קשור לנתבע, שנעשה או נחתם על ידו. כמו כן, הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודקדוקיה ודי ב"ראשית ראיה" (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, פרק כ"ה, 396-397). במקרה שלפני, ההסכם החתום בין הצדדים, וכן החשבונות שהוצאו על-ידי מנהל הפרויקט מטעם המבקשת, מהווים ראיות שבכתב התומכות בכתב התביעה. ראיות אלו מהווים את אותה ראשית ראיה הנדרשת בדין לצורך הכרה בתביעה כמתאימה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.