אומיד נ' שני

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.4.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, החנה את רכבו ברחוב הברון הירש. בשעה 15:15 חלף אוטובוס הנתבעת 2 נהוג ע"י הנתבע 1, פגע ברכב התובע ונמלט. התובע באמצעות אזרח שעבר ברחוב, ביצעו מרדף אחרי האוטובוס ועצרו אותו. התובע ביקש מהנתבע 1 לחזור ולראות את הנזק, אך הנתבע 1 סירב והחל לקלל ולאיים על התובע. לאחר שהתובע צילם את הנתבע 1, הסכים זה למסור לו את פרטיו.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו הכחישו את מעורבותם באירוע. הנתבעת טענו כי רכב התובע משופע בנזקים קודמים ואין עדות לכך שאוטובוס הנתבעים, היה מעורב בתאונה כלל.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה רכבו חנה בחניה כחוק. כשחזר לרכבו הבחין באוטובוס הנתבעים חולף על פני רכבו, פוגע בו וממשיך בנסיעה. התובע החל לרדוף אחר אוטובוס הנתבעים באמצעות רכב נוסף, עד שלבסוף חסמו את דרכו. הנתבע 1 סירב למסור את פרטיו, הסתיר את פניו באמצעות כף ידו ובאמצעות וילון האוטובוס.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי נסע בשוק והתנועה היתה עמוסה. רכב התובע חסם את דרכו במשך מספר דקות וסירב לאפשר לו להמשיך בנסיעה עד שנאלץ לרדת מהאוטובוס ולבקש מהתובע לנסוע. לאחר מכן התובע הזיז את הרכב והנתבע 1 נסע לדרכו. לאחר מספר מטרים עצרו התובע באמצעות אדם נוסף את האוטובוס והחלו לאיים ולקלל את הנתבע 1, שחשש לחייו ועל כן סירב לאפשר להם לצלמו. הנתבע 1 טען כי נתן לתובע את פרטיו. הנתבע 1 הכחיש כי פגע ברכבו של התובע.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד בחניה בשעה שאוטובוס הנתבעים חלף על פני רכבו ופגע בו ורק לאחר שחסם את דרכו של הנתבע 1, נעצר זה ורק לאחר שהחל לצלמו הסכים למסור את פרטיו. בנוסף, עדות התובע נתמכת בתמונות מהאירוע, בהן נראה הנתבע 1 מסתיר את פניו. ולא מצאתי לנכון לקבל את גרסת הנתבע 1, לפיה הסתיר את פניה כי חשש מאיומיו של התובע.

יתרה מזו, גרסתו של הנתבע אינה הגיונית. במידה ואכן מספר דקות קודם לכן חסם התובע את אוטובוס הנתבעים, הרי שלא מובנת הסיבה בשלה יסע התובע לאחר האוטובוס, יחסום את דרכו ויטען באמצעות אדם נוסף כי האוטובוס פגע ברכבו ויציג נזקים המעידים על כך.

כמו כן, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה של אוטובוס הנתבעים ברכבו של התובע.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע 1 שנהג באוטובוס להבחין ברכב התובע שחנה מצד ימין ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו על אף הצפיפות בשוק באותה שעה. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

טענת הנתבעים בדבר נזקים קודמים לרכב, לא הוכחה בחוו"ד שמאי ונותרה טענה בעלמא.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 6,867 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 8.9.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב שבט תשע"ד, 13 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: