אולרשו ואח' נ' דרעי ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעים לעיכוב ביצועו של פסק דין בהוצאה לפועל, זאת עד שתוכרע התובענה שהגישו בבית משפט זה למתן סעד הצהרתי לפיו קיזזו כדין מהחוב הפסוק סכום המשקף פיצוי בגין נזקים שגרמו להם הנתבעים לאחר מתן פסק הדין. כמו כן, עותרים התובעים לכך שההליכים בתובענה שהגישו כאמור יחודשו, לאחר שעוכבו עד הכרעת ראש ההוצאה לפועל בשאלת סמכותו להכריע בטענות הקיזוז שהעלו התובעים במסגרת טענת "פרעתי".

כנגד הנתבע 2 ניתן פסק דין בתביעה העיקרית, בהעדר הגנה. נותר לדון בתביעת התובעים כנגד הנתבעת 1 בלבד, ובמסגרת זו – בבקשות הביניים שלהם בעניינה.

אין חולק כי ביום 19.5.09 ניתן צו לכינוס נכסי הנתבעת 2 במסגרת הליכי פשיטת רגל, וכי ביום 7.12.09 מונה לה מנהל מיוחד. אין חולק, כי את התובענה שלפני הגישו התובעים ביום 14.12.09, דהינו – לאחר צו הכינוס.

המנהל המיוחד מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין לטובת הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל, בטענה כי אין לעכב ביצועו של חוב פסוק מחמת טענת קיזוז שטרם הוכרה. כמו כן, טען המנהל המיוחד כי לאור ס' 20(א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980, הרי שלצורך הגשת התובענה לסעד הצהרתי כנגד הנתבעת ולצורך ניהולו, היה על התובעים לבקש את רשות בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהוא בית המשפט של פשיטת רגל בעניינה של הנתבעת, וכי יש להפנותם עתה לקבלת רשות כאמור ובינתיים לעכב את המשך ניהול התובענה.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, באתי לכלל דעה כי אכן הצדק עם המנהל המיוחד, הטוען כי לצורך ניהול תביעתם לסעד הצהרתי בדבר תוקף הקיזוז, עליהם לקבל את רשות בית המשפט של פשיטת רגל. אמנם, התובענה הינה לסעד הצהרתי ולא לסעד כספי, אך מהותית מדובר בתביעה כספית מובהקת, שאינה אלא תביעת פיצוי בגין נזק שנגרם לכאורה לתובעים ועלולה להיות לה השלכה ישירה על נכסי פושטת הרגל ועל קופת הנושים.

אשר על כן אני קוצבת לתובעים 30 יום להגיש בקשה לבית המשפט של פשיטת רגל לקבלת רשותו לנהל כנגד הנתבעת 1 את התובענה דנן. כמו כן הנני להורות כי בשלב זה ועד מתן הכרעת בית המשפט המחוזי, יושהה ניהול התובענה, לרבות הגשת כתב ההגנה על ידי הנתבעת 1. לא תוגש בקשה כאמור במועד שנקבע, תימחק התובענה על הסף ללא הודעה נוספת.

ת.פ. "א-בקשת רשות לניהול התובענה" ליום 15.12.10.

מכאן לבקשת התובעים לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. אין חולק, כי המדובר הוא בהליכים לביצוע חוב פסוק, כשמנגד מעלים התובעים זכות קיזוז שטרם הוכרה. דרך כלל, טענות מסוג כזה אין בהן כדי לעכב ביצוע חוב פסוק בהליכי הוצאה לפועל. ואולם, בנסיבות ענייננו, בהיות הנתבעת 1 נתונה בהליכי פשיטת רגל, נתונים התובעים בסיכון לפיו אם יגבה פסק הדין ולאחר מכן תוכר זכות הקיזוז, יעמדו מול שוקת שבורה. בנסיבות אלה, סבורני כי איזון ראוי מחייב לעכב בשלב זה את ביצוע פסק הדין עד הכרעה בשאלת תוקפה של טענת הקיזוז, אך זאת בכפוף לכך שהתובעים יפקידו את הסכום השנוי במחלוקת ואשר עומד לביצוע כנגד הנתבעת 1 בקופת בית המשפט.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד הכרעה בתובענה שהגישו התובעים לעניין ביצוע הקיזוז, זאת בכפוף לכך שהתובעים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 8,500 ₪ עד יום 25.11.10. אין צורך לומר, כי באם תסולק התובענה בגין אי הגשת בקשת רשות או בגין סירובה, יפקע תוקפו של עיכוב הביצוע.

המזכירות תשגר החלטתי זו אל ב"כ הצדדים לאלתר בפקס.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"א, 14 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: