אולמי כינור דוד ואח' נ' עיריית נתניה ואח'

פסק דין

תביעת פיצויים בעילת פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בגין אמירות שנאמרו ע"י עובדי הנתבעת 1 אודות התובעות, ימים ספורים לאחר אסון ורסאי, ובגין כתבה שפורסמה במקומון "השבוע בנתניה" המוצא לאור ע"י הנתבעת 2.

הדיון פוצל ובשלב הראשון נדונה שאלת החבות.

רקע עובדתי

ביום 24.5.01 רעשה הארץ עת התמוטטה רצפת אולם האירועים של "אולמי ורסאי" במהלך חתונה. רבים נהרגו ורבים עוד יותר נפצעו. האסון גרר עמו היסטריה כללית, באשר הגורמים הממונים על הבנייה והעוסקים בה החלו לפשפש בשיטת הבנייה בה נבנו המבנים שבאחריותם, שמא עסקינן בשיטת ה"פל-קל" באמצעותה נבנו אולמי ורסאי, ואשר הייתה הגורם לקריסת המבנה.

הפרסומים בגינם הוגשה התביעה שבפני נעשו במהלך הימים שלאחר אסון ורסאי, ובהם דרשה העירייה מהתובעות להפסיק מיידית עריכת אירועים באולם שבבעלותן בשל בעיות ביציבות המבנה, באחד מהם אף צוין כי בכוונת העירייה להוציא לאולם צו סגירה.

זמן קצר לאחר מכן, אישר הטכניון, בעקבות בדיקות שערך בימים 20-21.6.01, את שהמהנדס מטעם התובעות טען כל העת, כי האולם נבנה בהתאם לתקן.

בתאריך 8.6.01 ובתאריך 29.6.01 פרסם המקומון כתבות מתקנות, שכותרת אחת מהן הייתה "סופית: אולמי 'כינור דוד' בטוחים לחלוטין לעריכת אירועים".

עוד יצויין כי בעת הרלבנטית פעל האולם ללא רישיון עסק, אף שהיה לו רישיון בשנים עברו, וזה הוענק לו בשנית ביום 19.07.2001 [נספח יג (6) לתצהיר עופר סיידניאן]

בעלי הדין

התובעת 1 הינה הבעלים של אולם שמחות בנתניה הידוע בשם "ארמונות כינור דוד-לשמחות ואירועים" (להלן – "האולם"). התובעת 2 הינה החברה שמנהלת את האולם (שתי התובעות יכונו להלן – "בעלי האולם"). הנתבעת 1 הינה הרשות המקומית בשטחה מצוי האולם והאחראית על הליכי הרישוי (להלן – "העירייה"). הנתבעת 2 הינה המוציאה לאור של מקומון המופץ בנתניה בשם "השבוע בנתניה" (להלן – "המקומון").

פרסומי העירייה

התביעה נגד העירייה מתמקדת בשני מכתבים שנכתבו ביום 27.5.01 ע"י נושאי משרה בכירים בעירייה בתפוצה נרחבת, וכן בדברים שאמר מהנדס העיר ביום 29.5.01 במשדר החדשות של הערוץ המקומי בכבלים בנתניה.

הפרסום הראשון

מכתב שנשלח לבעלי האולם ביום 27.5.01 ע"י מנהל אגף רישוי ופיקוח בעירייה, אדריכל מיטרני (להלן – "מיטרני") שכותרתו הייתה "תקרה שוקעת של אולם שמחות כינור דוד", ובו נאמר, בין היתר:

"לאחרונה פנו למוקד העירוני מספר רב של תושבי העיר והתריעו על כך שבזמן אירועי שמחות במקום הנ"ל תוך כדי ריקודים, התקרה שוקעת במידה משמעותית". התובעות נדרשו "לבטל כל אירוע במקום באופן מיידי...".

העתקים מהמכתב נשלחו לששה גורמים: משטרת ישראל, מנכ"ל העירייה, מהנדס העיר, מנהל מחלקת אדמיניסטרציה, התובע העירוני ומנהל אגף הפיקוח. כן תוייק המכתב בתיק הבניין.

הפרסום השני

מכתב שנשלח לבעלי האולם, אף הוא ביום 27.5.01, ע"י מנכ"ל העירייה מר אלי דלל ואשר כותרתו: "תלונות על יציבות המבנה", ובו נאמר בין היתר:

"לעיריית נתניה הגיעו תלונות הן ממכון התקנים והן מאזרחים שהיו באירועים באולמי ארמונות כינור דוד, בטענה שרצפת האולם לא היתה יציבה". גם במכתב זה נדרשו התובעות "שלא לקיים אף אירוע וזאת עד שייבדק המבנה על ידי מכון התקנים".