אוטו ליס (ח.ח.) ליסינג והחכרה בע"מ ואח' נ' יאסר ואח'

פסק דין

1.תובענה ע"ס 21,412 ₪ בגין נזקי רכוש אשר נולדו עקב תאונת דרכים שאירעה בין שני כלי רכב, עת נסעו הנהגים האחד כנגד רעהו בכביש צר, חד מסלולי, העובר תחת גשר.

2.התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הליסינג והשכרת הרכבים הייתה במועד הרלוונטי לקרות התאונה הבעלים של רכב מסוג מאזדה מ.ר. 33-497-14, בה נהג במועד התאונה מר בוריסוב אלכסנדר (להלן: נהג התובעת). הנתבע, הינו המחזיק והנהג ברכב מסוג מרצדס בנץ מ.ר. 62-440-59 במועד התאונה, ואילו הצד השלישי הינו חברה ממשלתית האחראית על תחזוקת הכבישים הבינעירוניים בישראל.

העובדות המוסכמות

3.ביום 17.04.08, בסביבות השעה 06:30, נסע רכב התובעת בכביש שבין היישובים טמרה לאעבלין. לאחר שפנה לדרך, בה הנתיב הימני בכיוון נסיעת רכב התובעת היה חסום, והעוברת תחת הגשר, עליו עובר כביש 70, בסמוך לתחנת הדלק פז טמרה, מצא מולו את רכב הנתבע, אשר הגיע למנהרה מהכיוון הנגדי. הצדדים לא הספיקו לבלום רכביהם במועד, ואף לא לסטות לכיוונים מנוגדים, ועל כן התרחשה תאונת הדרכים נשוא התביעה. כתוצאה מן התאונה, נפגעו הרכבים בחלק הקדמי-שמאלי. לאחר התאונה, יצאו הנהגים מרכביהם, החליפו פרטים, ונוסח מסמך המתאר את אירוע התאונה - ת/3 עליו חתמו הצדדים. במסמך נכתב, כי הנתבע נכנס "בטעות" ב"אין כניסה", והוא מודה בכך, מצטער על הבלבול ו"לא בורח מהאשמה".

טענות הצדדים

4.לטענת התובעת, האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנתבע, אשר נהג בכביש חד סטרי, בניגוד לכיוון התנועה (ראו סעיף 4 לכתב התביעה). התובעת העריכה את נזקיה כדלקמן: שכר טרחת שמאי – 1,600 ₪, תיקון הנזקים לרכב – 15,862 ₪, ירידת ערך 2,700 ₪ והפסד ימי עבודה – 1,250 ₪.

5.הנתבע טוען מנגד, כי מכיוון נסיעתו לא היה כל שילוט המורה על העובדה, כי הכביש הינו "חד סטרי". עוד טוען הוא, כי גדר ההפרדה הייתה משמאלו, עובדה שגרמה לנתבע לחשוב כי הוא נוסע בנתיב הימני והנכון, בכביש דו סטרי. על כן טוען הוא, כי נסע כדין, וממילא אינו אחראי לתאונה, באשר לא ניתן היה למונעה בנסיבות העניין. לחלופין טוען הוא, כי יש להטיל על התובעת אשם תורם.

6.עוד טוען הנתבע, כי ככל שייקבע כי הינו אחראי לתאונה, הרי שעל הצד השלישי לשפותו בעד כל סכום שייפסק כנגדו. לטענתו, הצד השלישי הינו האחראי לתחזוקת הדרך בה אירעה התאונה נשוא התביעה, ובין היתר על שילוט הדרך. לטענת הנתבע, לא הציב הצד השלישי כל תמרור המורה על כך שהכניסה לדרך אסורה, או כי מדובר בכביש חד סטרי, בו מותרת הנסיעה בכיוון ההפוך מכיוון נסיעת הנתבע. לטענת הנתבע, אך בשל מחדלים אלה אירעה התאונה.

7.הצד השלישי טוען, כי דין ההודעה כנגדו להיות מסולקת על הסף, בהיעדר יריבות בינו לבין הצדדים או בהיעדר אחריות לתאונה. לטענתו, במועד הרלוונטי לא היה האחראי לדרך בה התרחשה התאונה, באשר מדובר בדרך חקלאית. עוד טוען הוא, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין מחדליו הנטענים לבין התאונה, אשר נגרמה באשמתם ובאחריותם של הנהגים המעורבים בלבד.

8.בישיבת יום 03.01.10 העידו בפניי הנהגים המעורבים בתאונה. ב"כ הנהגים ויתרו על חקירת נציגת צד ג.

9.נהג התובעת העיד, כי הינו נוסע בדרך זו, הידועה כחד סטרית, במשך כשלוש וחצי שנים בדרכו לעבודה, וכי מעולם לא נתקל בבעיה דומה. נהג התובעת העיד כי במועד האירוע ירד מהכביש הראשי, ולאחר שפנה שמאלה, אל הדרך העוברת מתחת לגשר, הבחין ברכב הנתבע, אולם לא הצליח לחמוק ממנו (עמוד 2, שורות 1-6 לפרוטוקול). עוד העיד בפניי כי הנתבע "אמר שהוא אשם" (עמוד 2 שורה 15 לפרוטוקול) וכי לאחר מכן, נוסח המסמך בידי חברו לעבודה של נהג התובעת (עמוד 2 שורה 20 לפרוטוקול) ועליו חתמו הנהגים, כאשר הנתבע חתם לאחר קריאת המסמך (עמוד 3 שורה 19 לפרוטוקול) (המסמך סומן כת/ 3 ).

10.הנתבע הציג בפניי את גרסתו, והעיד, כי נהג בדרך בה אירעה התאונה בפעם הראשונה במועד האירוע. כאשר נכנס למנהרה שתחת הגשר, אשר לא הוצב בכניסה אליה כל שילוט המורה על איסור כניסה למנהרה, לא יכל לראות את קצה המנהרה ואת רכב התובעת, ועקב כך אירעה התאונה. כאשר נשאל מדוע לא תבע את התובעת, טען ש"לא רציתי להתווכח והאוטו שלי היה חדש וכאב לי הלב, אז חזרתי לתקן אותו מיד" (עמוד 5, שורה 12 לפרוטוקול). הנתבע העיד כי הודיע לסוכן הביטוח שלו על קרות התאונה והאחרון ניסח את ההודעה לחברת הביטוח, אולם כאשר נשאל האם אמר לסוכן הביטוח שנסע בכיוון ההפוך, השיב: "למרות מה שכתוב בהודעה, אני לא נסעתי בכיוון ההפוך" (עמוד 6, שורה 6 לפרוטוקול).

המחלוקת

11.לאור כתבי הטענות, התצהירים והעדויות שהובאו בפניי, רואה אני לנכון לנסח את רשימת הפלוגתאות, בהן אכריע בפסק דיני:

א)האם הוצבו תמרורים כנדרש בכניסה למנהרה, כך שהיה על הנתבע לדעת, כי הכניסה למנהרה מכיוון נסיעתו - אסורה.

ב)האם הצד השלישי היה אחראי על תחזוקת הדרך במועד הרלוונטי, כולל הצבת שילוט.

ג)לאור הקביעות לעיל, מהי חלוקת האחריות לקרות הנזק לרכב התובעת.

הכרעה

12.באשר לשאלה הראשונה, נהג התובעת העיד כי בכניסה לגשר תמיד היה תמרור המסמן אין כניסה (עמוד 2, שורה 8 לפרוטוקול). אולם, מאידך העיד הוא כי מעולם לא נסע בכיוון ההפוך מכיוון נסיעתו ביום האירוע, היינו, מכיוון נסיעת הנתבע (עמוד 3, שורה 8 לפרוטוקול). כן העיד כי "ביום התאונה לא היה תמרור של אין כניסה" (עמוד 4 שורה 2 לפרוטוקול). מאידך, גרסתו של הנתבע בעניין זה ברורה. הנתבע חוזר על גרסתו לפיה לא היה כל תמרור בכניסה למנהרה, הן בכתב הגנתו (ראו סעיף 4 לכתב ההגנה), הן בתצהיר עדות ראשית מטעמו (סעיף 3 לתצהיר), והן בעדותו בפניי (עמוד 6 שורה 23 לפרוטוקול).