אוחנונה ואח' נ' שמואל ואח'

פסק-דין

בעלי הדין מתגוררים בבית משותף. לטענת התובעת, נתבעים 1 ו-2 החלו לפגוע בגישה שלה למערכות המים והביוב המשותפות לבניין ולמערכת הגז של דירתה, והחלו להשתמש בגג תוספת הבנייה שבנתה. על כן הגישה התובעת תביעה למתן צווי מניעה וחיוב כספי כנגד הנתבעים 1 ו-2.

כללי:

בעלי הדין:

1.כל בעלי הדין מתגוררים והינם בעלי זכויות בבית המשותף ברחוב קפלן 14 בלוד, הידוע כגוש 4025 חלקה 190 (להלן-"הבניין").

התובעת היא בעלת הזכויות ומתגוררת בדירה מס' 1 בבניין הידועה כגוש 4025 חלקה 190 תת חלקה 1.

הנתבעים 1 ו-2 הם בעלי זכויות בדירה מס' 4 בבניין הידועה כגוש 4025 חלקה 190 תת חלקה 4. הנתבע 1 מתגורר בדירה מס' 4.

הנתבע מס' 3 מתגורר ובעל זכויות בדירה מס' 3 בבניין הידועה כגוש 4025 חלקה 190 תת חלקה 3.

הנתבעים 4 ו-5 מתגוררים ובעלי זכויות בדירה מס' 2 בבניין, הידועה כגוש 4025 חלקה 190 תת חלקה 2.

המקרקעין:

2.הבניין בו מתגוררים בעלי הדין בנוי על חלקה ששיטחה 759 מ"ר, ונחלק לאגף צפוני ולאגף דרומי. הבניין כולל 4 יחידות דיור, 2 יחידות בכל קומה ו-2 יחידות בכל אגף. יחידת הדיור התחתונה שבאגף הצפוני שייכת לתובעת ואילו יחידת הדיור העליונה שבאגף הצפוני, הנמצאת מעל דירת התובעת, נמצאת בחזקת הנתבעים 1 ו-2. הנתבעים 3 עד 5 מתגוררים באגף הדרומי. מכתב תביעה זה מתברר שאין ביניהם לבין התובעת כל סכסוך, והם צורפו לתביעה עקב היותם בעלים משותפים ברכוש המשותף של הבית המשותף.

לכל אחת מתתי החלקות בבניין צמודים 1/4 מהזכויות ברכוש המשותף.

3.ביום 13.9.1970 רכש מר דוד אבוטבול את תת חלקה 1 מאת מינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1988 רכשו התובעת ובעלה את זכויות מר אבוטבול בתת חלקה 1, כאשר הזכויות בדירה זו נרשמו על שם בעלה המנוח של התובעת. עד ליום 5.6.1988 הוצאו לדירת התובעת מספר היתרי בנייה לתוספות בנייה. השטח המקורי של הבנייה היה 38 מ"ר ולאחר קבלת היתרי הבנייה, היה שטח הבנייה המותר 125.17 מ"ר. הכניסה לדירת התובעת אינה מחדר המדרגות של הבניין, שכן התובעת פתחה לה כניסה נפרדת לדירתה.

בעלה המנוח של התובעת נפטר ביום 18.6.09, והתובעת ירשה את עזבונו על פי צו ירושה שניתן ביום 25.10.09 בבית הדין הרבני האיזורי בתל-אביב-יפו.

4.הנתבעים 1 ו-2 רכשו את הזכויות בתת חלקה 4 ביום 20.10.1975 מאת מר נוה פנחס. השטח המקורי של הדירה היה 38 מ"ר, וביום 29.10.1970 ניתן היתר בנייה להגדלת שטח הדירה ל- 64 מ"ר, והנתבעים רכשו את הדירה ממר נוה לאחר הגדלת הדירה. הכניסה לדירת הנתבעים 1 ו-2 היא מחדר המדרגות של הבניין.

5.כאמור לעיל, הבניין בנוי על חלקה ששיטחה 759 מ"ר. במועד כלשהו בעבר חילקו בעלי יחידות דיור 1 ו-4 את השימוש בחצר הצפונית בבניין, ולכל אחד מהם יוחד חלק מהחצר לשימושו האישי. מהתמונות שצירף מר זוהר עירון, המודד מטעם בית המשפט, עולה שלפחות התובעת והנתבעים 1 ו-2 הקיפו את חלקם בחומות מבנייה קשיחה. מתמונות אלו נראה שחלוקה זו נעשתה לפני שנים רבות. מערכות הגז, המים והביוב מצויות בחלק הרכוש המשותף המצוי בשימוש הנתבעים 1 ו-2. במשך כל השנים היה שביל מעבר מגודר עד לאיזור בו ממוקמות מערכות המים והביוב, לצורך החלפת בלוני הגז ולצורך ביצוע תיקון בכל הקשור למערכות אלו. בשלב מסוים פנה הנתבע 1 אל התובעת וביקש לבטל את השביל המגודר, זאת בכפוף לכך שתינתן לה ולכל הבאים מטעמה זכות מעבר וגישה למערכות המים, הביוב והגז הממוקמות בחלק הרכוש המשותף בו מחזיקים הנתבעים 1 ו-2, והתובעת הסכימה.

טענות הצדדים:

6.לאחר מות בעלה המנוח של התובעת ומספר חודשים לפני הגשת התביעה, החליטה התובעת לבצע שיפוצים בדירתה. לטענתה מדובר בשיפוצים פנימיים, בלי לבצע כל שינוי בחלק החיצוני של הדירה או בחצר בה היא מחזיקה בהתאם להסכם חלוקת החצר. לצורך השיפוצים היה על התובעת ושני ילדיה שהתגוררו בביתה לפנות את הדירה, והם עברו להתגורר אצל בתה. לטענת התובעת את בלוני הגש העבירה למקום אחר, בהתאם לבקשת הנתבע 1.

במהלך השיפוץ, ביקשה התובעת לשדרג על חשבונה את מערכת הביוב אשר הייתה משותפת לה ולנתבעים 1 ו-2, שכן במערכת זו היו תקלות רבות, ואת תיקון זה ביצעה על חשבונה בלבד, למרות שהנתבעים 1 ו-2 נהנו מתיקון זה.

7.בשלב מסוים במהלך השיפוץ פנו הנתבע 1 ובנו בדרישה לתובעת לקבל זכויות בגג תוספות הבנייה שבנו היא ובעלה, בלי להשתתף במחצית מעלות בניית היסודות העמודים והגג. התובעת סירבה לדרישת הנתבע 1 ובנו. לטענת התובעת, לאחר סירובה החלו הנתבע 1 ובנו לנקוט בפעולות כדלקמן: