אוחנה נ' פלג ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 8/7/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , נסע בנתיב השמאלי ברחוב הירדן, לפתע , משאית בבעלות הנתבעת 1 , סטתה לנתיבו וזאת, כפועל יוצא מכך שרכב חסם באופן חלקי את הנתיב בו נסעה. התובע ניסה להאיר תשומת לב הנהג לקיומו וכן, ניסה לסטות ככל הניתן שמאלה, ברם ללא הועיל, המשאית פגעה ברכבו לכל צידו הימני. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנהג ברכב הנתבעת 1 ומשכך, על הנתבעת 1- מעסיקת הנהג ובעלת הרכב וכן, על מבטחת משאיתה- הנתבעת 2 , לשפותו ביחד ולחוד בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעות, הנהג במשאיתה נסע לאיטו ברחוב הירדן, רכב לפניו עצר ומשכך, אף הוא עצר. רכב התובע אשר נסע מאחוריו וככל הנראה לא שמר על מרחק בלימה על פי דין, לא הספיק לבלום ומשכך, סטה לכיוון שמאל תוך שהוא פוגע עם חלקו הימני של רכבו בפינה השמאלית האחורית של המשאית. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנהג ברכב הנתבעת 1 – מר סלאח הרשה אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע, תמונות משאית הנתבעת, תמונות מקום התאונה והרכב החוסם – לפי גרסת התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך, דין תביעתו להתקבל.

כך, תחילה, הראיות החיצוניות הן תמונות הנזק אשר נגרמו לרכבו של התובע. עיון בתמונות הנזק כאמור מלמד על כך שכפועל יוצא מהתאונה נמשך החוצה הפח של הדלת הקדמית הימנית של רכב התובע. הפגיעה האמורה מלמדת על כך, שבניגוד לגרסת נהג הנתבעת , התאונה ארעה עת רכב הנתבעת היה במצב של נסיעה שהוא מהיר יותר מרכבו של התובע שאם לא כן לא היה נמשך הפח החוצה אלא היה נמעך פנימה.

זאת ועוד, לטענת התובע, הפגיעה נגרמה כפועל יוצא מפגיעת צד המשאית לרבות תפסני ברזל התופסים את היריעה המתוחה על צד המשאית. בשעה שלטענת הנתבעות, הנזק נגרם כפועל יוצא מפגיעת רכבו של התובע בפינת המשאית האחורית השמאלית. עיון בתמונות הנזק מלמד על כך שברכבו של התובע קיים נזק גם מעל הגלגל של רכבו, נזק שממוקם נמוך יותר מהפינה השמאלית של המשאית ומשכך, לא יכל להיגרם כפועל יוצא מפגיעת החלק האחורי כאמור ברכבו של התובע. הנזק הנוסף האמור, יש בו בכדי לתמוך בטענת התובע ולפיה נפגע רכבו מצדה של המשאית הואיל ועיון בתמונות המשאית מלמד כי בצדה קיימים חלקים אשר יכלו אמנם לפגוע ברכב התובע ולגרום הנזק הנוסף כאמור- חלקים אשר אינם קיימים בחלקו האחורי של הרכב.

מן האמור עולה כי גרסתו של התובע נתמכת בראיות החיצוניות – הן תמונות הנזק ובכך, יש בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסתו. כיוון שכך, הנני מקבלת את גרסת התובע וקובעת בהתאם לאמור בה כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של נהג הנתבעת 1 ומשכך, על הנתבעות ביחד ולחוד לשפות את התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מהתאונה.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעות ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של 5,395 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק . כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 550 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אלו אשר נגרמו לו. באשר לדרישת התובע לחיוב הנתבעות בתשלום בגין אובדן שני ימי עבודה בסך של 600 ₪ וכן, בתשלום הוצאות בסך 1,500 ₪ , הרי שהתובע לא תמך נזקים אלו בראייה כלשהי ומשכך, לא הרים את הנטל להוכיחם. יחד עם זאת,יובא לידי ביטוי אובדן הזמן הנובע מהצורך בהגשת תביעה בעת פסיקת הוצאות ההליך הכלליות.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעות ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 5,944 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ( 11/11/10) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעות ביחד ולחוד בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.