אוחנה נ' עמשי ואח'

החלטה

1.        לפניי עתירת המבקשת למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי, הפלסטי והפסיכוגריאטרי, וזאת לצורך בדיקת נכותה של המבקשת, שנותרה לה מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, שעברה המבקשת, לטענתה, ביום 07.12.11 עת נלכדה רגלה תחת גלגלי אוטובוס (להלן: "התאונה").

2.         לטענת המבקשת נפגעה היא בכף רגלה ונגרמו לה שברים וצלקת, ומאז התאונה ובעקבותיה סובלת היא מכאבים והגבלה בתנועות כף הרגל, כך שהיא מתקשה לדרוך עליה. כן טענה היא כי הייתה עצמאית לחלוטין, ומאז התאונה היא סגורה בביתה והפכה לאדם תלותי, ובעקבות זאת מצבה הנפשי החמיר.

המבקשת מפנה לחומר הרפואי שיש בו, לטענתה, ראשית ראיה לנכות בתחומים בהם מבוקש המינוי, והכל כתוצאה מן התאונה.

3.         המשיבה מתנגדת למינוי המומחים הרפואיים, מלבד המומחה האורטופד – שלמינויו הסכימה. לטענתה, התאונה לא אירעה כפי שהמבקשת טוענת, אלא שמדובר בנפילה. עוד טוענת היא כי המומחה האורטופד יוכל לחוות דעתו באשר לנכות הפלסטית או לחלופין להמליץ על מינוי מומחה בתחום זה.

דיון והכרעה

4.         לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח לפניי באתי למסקנה, כי קיימת בפניי ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחים בתחום האורטופדי והפלסטי.

5.         כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).

6.         לגבי התחום האורטופדי – לאור הסכמת המשיבה למינוי המומחה בתחום זה, ולאור החומר הרפואי, ממנו עולה כי המבקשת סבלה משברים רבים באיזור כף הרגל, ראיתי למנות מומחה בתחום זה.

7.באשר למינוי המומחה הפלסטי, התרשמתי כי יש בחומר הרפואי ממצאים אובייקטיביים המהווים ראשית ראייה למינוי בתחום זה. ראו:

-סיכום הביקור מיום 07.03.12 אצל האורטופד ד"ר רומן נירקיס - אובחנה בבדיקה הגופנית צלקת, סביבה יש נפיחות קלה ורגישות.

-נספח ג לבקשה - תמונות המתעדות את מראה הצלקת.

8.לגבי התחום הפסיכוגריאטרי או השיקומי – לא ראיתי תיעוד לתלונות או לטיפולים בתחום זה, ועל כן אין מקום למינוי מומחה בתחום זה.

9.         על פי תקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986: "בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה". כלומר, לבית המשפט שיקול דעת רחב בשאלה על מי להטיל, בשלב הראשוני, את החובה להפקיד סכומי כסף להבטחת שכרו של מומחה (ראו: עניין כשרי, לעיל). לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שישא בשכרם של המומחה ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי המשיבה תישא בשכרם של המומחים. יחד עם זאת, לכשתתקבלנה חוות הדעת, וככל שימצא כי לא נותרה נכות אצל המבקש באחד התחומים או שניהם, אשקול בכובד ראש את ניכוי שכרו של המומחה מן הפיצוי שיפסק למבקשת.

10.        החלטה על מינוי המומחים וזהותם תינתן בנפרד.

11.        אין צו להוצאות.

12.המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים, אך לא תמציאה למומחה.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ד, 03 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.