אוחנה נ' מלול

פסק דין

1.לפני תביעה אשר ראשיתה בבקשה לביצוע של שטר על הסך של 20,000 ₪, המשוך על ידי הנתבעת לפקודת התובע אשר מועד פירעונו 28.5.10 (להלן: "השיק").

2.לטענת התובע, בתחילת שנת 2010 הלווה לגיסו, אזרקמן ירון (להלן: "ירון") הסך של 20,000 ₪ במזומן (להלן: "סכום ההלוואה"). להבטחת פרעון ההלוואה, מסר לו ירון את השיק נשוא התביעה. השיק חולל מחמת מתן הוראת ביטול והעדר כיסוי מספיק. התובע טוען כי ירון העביר סכום ההלוואה לנתבעת, בת זוגתו של חברו, ובתמורה קבל את השיק, המשוך על ידה.

3.מנגד, הנתבעת טוענת כי בסוף שנת 2008 היא ובן זוגה דאז, אבי מיוחס (להלן: "אבי"), לוו הסך של 20,000 ₪ מירון וכי הוסכם כי הריבית בגין ההלוואה תהא בשיעור חודשי של 6%. לטענת הנתבעת, להבטחת קרן ההלוואה מסרה לירון השיק.

4.הנתבעת טוענת כי החל ממועד קבלת ההלוואה מירון, בכל 28 לחודש, שלמו היא ובן זוגה לירון הסך של 1,200 ₪, סכום המהווה הריבית על ההלוואה. עוד טוענת הנתבעת כי בטרם הגיע מועד פרעון השיק, נפרעה ההלוואה במלואה וסכום קרן ההלוואה, בסך של 20,000 ₪, שולם לירון במזומן. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בקשה בשעתו כי ירון ישיב לה את השיק ואולם נטען על ידו כי השיק אבד.

5.ביום 1.2.2012 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, ולפיה התיק יוכרע על בסיס בדיקת פוליגרף אשר תבחן את טענת הנתבעת לפיה ההלוואה נפרעה במלואה וכן מומחה לכתב יד אשר יבחן האם בוצע שינוי במועד הפרעון על גבי השיק, כטענת הנתבעת. עוד הוסכם כי תוצאות הבדיקות יכריעו את התיק. כמו כן, הוסכם כי מימון הביניים יהא בחלקים שווים ומימון סופי בהתאם לתוצאות.

6.להסכמה זו, כאמור, ניתנה תוקף של החלטה, אשר במסגרתה נקבע כי במקרה ואחד הצדדים לא ישא בתשלום חלקו בבדיקות, יכריע בית המשפט נגדו.

7.התובע וירון נבדקו במכון פוליגרף, ואולם הנתבעת לא נבדקה ולא שילמה את חלקה עבור בדיקת הפוליגרף. משכך, עותר התובע להורות על קבלת התביעה במלואה.

8.מנגד, עותרת הנתבעת לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע ולירון.

9.לאחר ששקלתי טענת הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

10.ראשית, משהתובע בלבד נבדק על ידי פוליגרף, בלא שנבדקה הנתבעת, הרי שאין מקום לחשוף את תוצאות בדיקתו, ואין מקום ליתן כל משקל לבדיקה שבוצעה לבעל דין אחד בלבד, בלא שנבדק האחר.

11.שנית, הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה הן התובע והן הנתבעת יבדקו באמצעות פוליגרף וכי בדיקה זו תכריע את התיק. משלא עמדה הנתבעת בהסכמה זו, הרי שדין התביעה כנגדה להתקבל.

12.שלישית, בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 1.2.2012 כי צד שלא ישא בשכר טרחת המומחה, יכריע בית המשפט נגדו. משלא נשאה הנתבעת בחלקה בשכר טרחת המומחה, הרי שיש מקום לקבל את התביעה כנגדה.

13.למעלה מן הצורך, יצויין כי שעה שעסקינן בתביעה שטרית, וטענת הנתבעת הינה טענת פרעון, הרי שהנטל להוכחת טענה זו רובץ לפתחה. הנתבעת הודתה בפה מלא כי אין ביכולתה להמציא כל ראיה בתמיכה לטענתה (עמוד 3 לפרוטוקול מיום 16.3.2011 בשורות 2-3). משכך, הנתבעת לא עמדה בנטל הרובץ על כתפיה.

14.בנסיבות אלו, אין אלא להורות על קבלת התביעה במלואה על פי החוב העדכני בלשכת ההוצאה לפועל (תיק הוצאה לפועל מספר 21-05688-10-5).

15.סכום הפקדון שהופקד בתיק זה כתנאי לקבלת ההתנגדות לביצוע שטר על פי החלטה מיום 16.6.2011, יועבר לתובע על חשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל.

16.הנתבעת תשלם הוצאות בסך של 1,650 ₪ בגין הסכום ששולם על ידי התובע למכון הפוליגרף וכן בשכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ התובע ולנתבעת.

ניתן היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: