אוחנה נ' גרפל

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה מיום 06.02.13 (כב' השופט בדימוס ה. גרובס) אשר קיבל את תביעת המשיבה וחייב את כל הנתבעים- המבקש, אשתו ובנו, לשלם למשיבה סך 6,400 ₪ וכן סך 1,000 ₪ הוצאות הדיון.

2.תמצית פסק דינו של בימ"ש קמא-

כפי שנקבע בפסק הדין, המשיבה רכשה מהנתבעים, אשר ניהלו חנות רהיטים, שולחן עבורו שילמה במזומן ביום הרכישה סך 6,400 ₪.

המבקש ורעייתו טענו כי אינם בעלי החנות, אלא המבקש הינו שכיר, ורעייתו היתה בחנות במקרה, ואילו בעל החנות הינו בנם (הנתבע 3) המצוי בהליכי פשיטת רגל.

הנתבע 3 לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה.

המבקש טען בביהמ"ש כי המשיבה אכן רכשה את השולחן ביום 08.08.10 ושילמה תמורתו באותו היום, אך שינתה דעתה בנוגע לשולחן שרכשה מספר פעמים, ובינתיים עוקל השולחן ונלקח ביום 26.10.10.

הנתבעת 2 טענה כי אין לה כל קשר לבית העסק, היא היתה אחרי ניתוח ורק הצטרפה לבעלה המבקש.

הנתבע 3, שמס' תעודת הזהות שלו מופיע על החשבונית, כאמור, לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, אך אביו הגיש העתק מצו כינוס שניתן ביום 21.09.11. בעניין זה ציין בימ"ש קמא כי לא נמסר כל מידע באשר לדיון שהיה אמור להיערך בתיק פשיטת הרגל של הנתבע 3 במועד הנקוב בצו הכינוס. מכל מקום אין בקשת רשות ערעור בפני מטעמו של נתבע זה.

כאמור, תביעת המשיבה להחזר הכספים ששילמה תמורת השולחן התקבלה מהנימוקים הבאים:

-מהתנהגות הנתבעים עולה "ניחוח של התחמקות הגובלת ברמאות" (עמ' 2 לפסה"ד, סע' 1).

-הנתבעים 1-2, היינו המבקש ורעייתו, מנסים לגלגל את האחריות על בנם, הנתבע 3 אך ביהמ"ש התרשם כי הם היו שליחיו וניהלו את העסק במקומו וביחד עמו.

-טענת המבקש כי הוא שכיר בחנות לא נתמכה בתלוש משכורת המאמת טענה זו.

-לפיכך הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי כל הנתבעים היו שותפים בניהול העסק ויש להם אחריות משותפת "ביחד ולחוד" בנוגע לכל מה שהתרחש שם.

-המבקש ידע, או צריך היה לדעת, על קשיי הנזילות של בנו, וע"כ בשעה שהמשיבה שילמה במזומן עבור השולחן הוא ידע כי יש סיכוי שהסחורה כלל לא תסופק לה. אי הספקת הסחורה מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה את המשיבה בפיצוי.

3.תמצית טענות המבקש-

יצויין, כי הבקשה הוגשה ע"י המבקש עצמו, למרות זאת הוא מתיימר לטעון בשם כל הנתבעים.

המבקש טוען כי בימ"ש שגה בכך שלא קיבל את הסבריו, כמו גם ההסבר שניתן מטעם כל הנתבעים בבית המשפט לאמור כי לנתבעים 1-2 אין כל קשר לבית העסק, וכי בשתי הישיבות הראשונות ההסבר התקבל, אך באופן בלתי מוסבר, הוא נדחה בפסק הדין, ונקבע בטעות כי יש למבקש ולרעייתו קשר ואחריות לבית העסק.

4.דיון-

דין הבקשה להידחות.