אוחנה נ' גורדון ואח'

פסק דין

התובע נהג מכוניתו מסחרית בכביש ואדי ערה, בנתיב שמאלי, שלקראת הצומת הפך להיות נתיב אמצעי בשל נתיב שמאלי שנוסף למסלול.

הוא נסע במהירות 80-90 קמ"ש לקראת רמזור בו דלק אור ירוק.

לדבריו נסע הנתבע בנתיב הימני, כלומר מימינו, קדימה, אותת שמאלה, ומיד לאחר מכן החל בסטייה מימין שמאלה, ונכנס לנתיב הנסיעה של התובע, שלא הצליח למנוע את התאונה.

מכונית התובע נפגעה בחלק הקדמי ימני שלה, ומכונית הנתבע נפגעה בחלק הצידי שמאלי, כולל פגיעה מאחור.

בכתב ההגנה נאמר כי הנתבע נסע בנתיב האמצעי, כלומר באותו נתיב בו נסע התובע, שנסע אחריו.

הנתבע החל לאותת שמאלה, ומודגש כי בטרם החל לעבור לנתיב השמאלי, פגע בו רכב התובע.

הנתבע צירף גם כתב תביעה שהוא הגיש נגד חברת הביטוח שומרה, המבטחת כנראה את רכב התובע, זאת בבית משפט בעפולה, ושם כתב כי הנתבע שם פגע במכוניתו מאחור, ואיננו מכיר באחריותו לתאונה.

עדה מטעם התובע שנסעה במכוניתו וישבה לידו בצד ימין, מעידה כי היא ראתה את הנתבע חונה מימין לשמאל, כלומר מהנתיב הימני, ואשתו של הנתבע שישבה לידו מעידה כי בעלה נסע בנתיב האמצעי ואותת לעבור שמאלה.

הנני מעדיפה את גרסת התובע הנתמכת גם בפגיעות בשני כלי הרכב, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע על פי הערכת השמאי שצירף סך 7200 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מינואר 2009 ועד ליום הפירעון, ועוד 300 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: