אוחנה נ' אלגלי

פסק דין

בפניי תובענה כספית מיום 5.4.2009 בסכום של 2500 ₪ . הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פס"ד על יסוד החומר המצוי בתיק ביהמ"ש בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב) , תשמ"ד – 1984 .

הצדדים למחלוקת הינם בעלי דירות בבית משותף הנמצא ברחוב סלמונוביץ' 1/7 בקרית -שמונה . לטענת התובע , כתוצאה מדליפת מים ממקלחת דירת הנתבע החלה להיווצר בדירתו רטיבות , ואף נתגלעו על גבי תקרת המקלחת כתמי עובש ופטרת. התובע העמיד את גובה תביעתו על סך של 2500 ₪ , במסגרת בקשה אותה הגיש התובע לתיקון סכום התביעה בתאריך 13.7.2009 ציין התובע , כי הנזקים תוקנו באמצעות הבאת בר סמכא מטעמו בעלות כוללת של 2830 ₪ . במסגרת סיכומיו עותר התובע לשיפוי כספי בסך כולל של 9150 ₪ בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים , אשר נגרמו לו כתוצאה מהדליפה .

לטענת הנתבע , אמנם נתגלעו בעבר תקלות שבעטיין נאלץ לבצע תיקונים בדירת התובע , אולם במקרה דנן אין זה סביר שבוצעו תיקונים מטעם התובע , שכן התובע לא איפשר בידיו להיכנס לדירה שבבעלותו . אי לכך , גורס הנתבע כי תכלית התובענה הינה עשיית עושר ולא במשפט מצד התובע .

בתאריך 25.12.2010 נערך על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש , מר רפי פלג , ביקור בדירותיהם של הצדדים למחלוקת . בדירת התובע הבחין המומחה בכך שעובר למועד הביקור עדיין נותרו סימני עובש וכתמי רטיבות ישנים על גבי הטיח והצבע של תקרת המקלחת של התובע , אולם לא עלה בידי המומחה לאתר דליפת מים מדירת התובע . להערכת המומחה , העלות המשוערת של תיקון הנזק , אשר נוצר בדירת התובע כתוצאה מדליפת מים מדירת הנתבע , הינה בסכום של 2500 ₪ . מבדיקת המומחה אף עולה , כי בדירת הנתבע , אשר פוצלה לשתי יחידות שונות , לא ניכרו סימני רטיבות .

לאחר שעיינתי בכלל טענות הצדדים וכן בכתבי הטענות על נספחיהם ובחוות-דעת המומחה מטעם ביהמ"ש הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 2500 ₪ . ככל שהסכום לא ישולם במועד יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין . כמו כן , יישא הנתבע בהוצאות חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם ביהמ"ש (1000 ₪) וכן במלוא הוצאות אגרות המשפט ובהוצאות משפט כלליות בסכום של 700 ₪ .

ניתן היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: