אוחנה ואח' נ' צליק אבוקסיס ואח'

פסק דין

התובעים רכשו מאת הנתבעת 1 דירת מגורים. את המגעים בין הצדדים ניהלה בשם הנתבעת 1 נתבעת 2 (להלן- הנתבעת) . לטענת התובע, הנתבעת הבטיחה להם כי תתקין במטבח שיש, כיור, ברז וקרמיקה (להלן- האביזרים), אולם בסופו של דבר לא עמדה בהבטחתה והדירה נמסרה להם ללא אביזרים אלו.

הנתבעת הכחישה שהבטיחה דבר לתובעים והפנתה להסכם המכר, בו נכתב כי הדירה נמכרת במצבה (as is) והפנתה לכך שההסכם אינו מאזכר "הבטחה" זו.

הצדדים העידו וחזרו על עמדתם. מטעם התובעים העיד המתווך אשר נכח, לטענתו, במעמד אותה הבטחה. המתווך העיד כי הנתבעת הבטיחה לתובעים להתקין את האביזרים. עוד הוסיף המתווך כי טרם קיבל את שכרו, שכן הוא חש שלא קיים את חובותיו כלפי התובעים בכך שהבטחה זו לא מצאה את ביטויה בהסכם המכר. על כן, טען כי עד כה לא עמד על קבלת שכר טרחתו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים לא מצאתי להעדיף את גרסת התובעים. אנמק בקצרה עמדתי.

הסכם המכר מציין כי הדירה נמכרת במצבה (as is) והוא אינו מציין דבר לעניין חובת הנתבעת להתקין את האביזרים. ככלל, הסכם מוחזק כמשקף את כל הסכמות הצדדים, באופן שכל תנאי שאינו מצוין בו, חזקה שלא הוסכם על הצדדים. הדברים יפים שבעתיים בהסכם מכר דירה בעלות ניכרת (במקרה זה מעל 1,600,000 ₪) שנערך על ידי עורכי דין מטעם שני הצדדים. היעדר כל אזכור ביחס להבטחה זו, מחליש את עצמת הטענה ומטיל על התובעים נטל לא פשוט להוכיח כי למרות שהדברים לא מצאו את ביטויים בהסכם, הרי שכך סוכם בין הצדדים.

התובעים טענו כי עורכי הדין שמעו במעמד החתימה את הנתבעת חוזרת על הבטחתה הנ"ל, אולם איש מעורכי הדין לא הובא לעדות. נתון זה פועל לחובת התובעים. אמנם, המתווך העיד וחיזק את גרסת התובעים, ברם נוכח העובדה ששכר טרחתו ככל הנראה תלוי בתוצאת המשפט, כפי שהעיד, לא אוכל לתת משקל רב לעדותו, בוודאי שלא תוכל עדות זו להטות את הכף לטובת התובעים. ואדגיש – לא קבעתי שאיני מאמין לעד זה, אלא שנוכח זיקתו לנשוא המחלוקת, הוא מוחזק כעד מעוניין בתוצאת המשפט ועל כן משקל עדותו נמוך.

בנוסף, טענת התובעים היא שהנתבעת הבטיחה להם שתתקין עבורם את האביזרים, אך עלותם לא הוסכמה, למעט נושא השיש לגביו נטען שהיה עליהם לבחור מבין מספר אופציות. כך ביחס לברז, נטען כי הנתבעת אמרה לתובע "תלך לחנות ומה שתרצה אני אתקין" . אינני רואה הסכמה נטענת זו כהגיונית, שכן היא מאפשרת למעשה לתובעים לבקש מהנתבעת כל ברז, יהא מחירו אשר יהא. כך גם נראה שלא סוכם המחיר ביחס לקרמיקה והוא נותר פתוח. העדר הסכמה בעניין המחיר, למצער המרבי, של פריטים אלו, מחליש אף הוא את טענת התובעים.

על כן, בשים לב לאמור בהסכם ובהעדר חיזוק משמעותי לגרסת התובעים, לא אוכל להעדיפה על פני גרסת הנתבעת.

התוצאה הסופית היא שאני דוחה את התביעה. נוכח מכלול הנסיבות לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

קיימת זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: