אוחיון(עציר) נ' מדינת ישראל

\

החלטה

נגד העורר הוגש כתב אישום אשר מייחס לו, בשני אישומים נפרדים, עבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא.

לפי האישום הראשון, בתאריך 02.3.10 הגיעו סוכן משטרתי ואדם נוסף בשם טל הינדי לחנייה ברח' הנביאים 3 בנתניה, מספר דקות אחר כך הגיע לחנייה העורר ברכב פורד פוקוס מספר 2620335. טל הינדי, שסייע לסוכן המשטרתי, ניגש אל רכב הפוקוס, קיבל מעורר פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 98.05 גרם נטו. טל הינדי חזר מייד אחר כך אל הרכב בו נמצא הסוכן המשטרתי, מסר את הפלטה לסוכן דרך החלון של הרכב, בתמורה מסר הסוכן לטל הינדי סך של 1,500 ₪, וטל רץ לעבר רכב הפוקוס והעביר את הכסף לעורר.

האישום השני מתאר אירוע כמעט זהה לאירוע הראשון, אלא שהאישום השני אירע בתאריך 11.3.10.

במקביל לכתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בית משפט קמא (כב' השופט דורון חסדאי), בחן את הראיות ובהחלטה מפורטת ביותר הגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר, וכי העורר יהיה נתון במעצר עד החלטה אחרת. יצוין כי בית משפט קמא דן בשלב זה רק בשאלת הראיות לכאורה, וקבע דיון נוסף לאחר קבלת תסקיר מעצר לתאריך 05.9.10.

בפניי ערר על ההחלטה הנ"ל, והערר התמקד בשאלת הראיות לכאורה.

ביחס לאישום הראשון נטען, כי לא היה כל קשר עין בין הסוכן הסמוי לבין העורר. הסוכן המשטרתי בשום שלב לא ראה במו עיניו את העורר מוסר סם, ולמעשה גם לא ראה מיהו שנהג ברכב הפורד פוקוס באותו יום, 02.3.10.

ביחס לאישום השני נטען, כי קיים אמנם צילום שבו תועד וזוהה העורר כמי שנהג ברכב הנ"ל בתאריך 11.3.10, אולם בעניין זה נטען כי הצילום הוא מתאריך 12.3.10, שעה שהאישום מתייחס לעבירה שנעברה ביום 11.3.10. עוד ובעיקר נטען ביחס לאישום השני, כי טל הינדי טלפן למספר טלפון 050-9200100 וביקש אדם בשם רמי, והדבר לטענת ב"כ העורר מפריך לחלוטין את הטענה כאילו העורר הוא זה שמסר וסיפק את הסם לטל הינדי.

בית משפט קמא בהחלטתו (פסקה 20) היה ער לכך שלא נוצר קשר עין בין הסוכן לבין העורר עצמו, במובן זה שהסוכן לא ראה במו עיניו את העורר מוסר את פלטות החשיש. הסוכן גם לא ראה מי הוא שנהג ברכב הפוקוס באירוע האישום הראשון.

יחד עם זאת בית המשפט מציין, כי רכב הפורד, באישום הראשון, זוהתה על ידי הסוכן במקום לפי מספר 335XX26.

לכך יש להוסיף כי רמ"ח סוכנים מרכז, יהושע אשכנזי, ציין בדו"ח הפעולה שלו כי סמוך לאחר מכן נצפה רכב מסוג פורד פוקוס שמספרו 2620335 עוזב את המקום ונוסע ברח' הנביאים מערבה.

נכון הדבר שבאירוע נשוא האישום הראשון לא ראו מי היה הנהג ברכב.

יחד עם זאת מציין כב' בית משפט קמא, כי הרכב הנ"ל רשום על שם דוד אוחיון שהוא אחיו של העורר. וכן כי בהודעת העורר שנגבתה ממנו ביום 30.6.10 נאמר כי נתפס סם ברכב הנ"ל. וכן כי בהודעת העורר מיום 02.8.10 הוא נשאל לגבי הרכב הנ"ל והשיב כי רכב זה משמש את המשפחה "וגם אני משתמש בו, אבל האוטו הוא לא רכושי".

ייתכן (אינני מחווה דעה) כי אין די בכל אלה, לעניין האישום הראשון, אלא שהדברים מתקשרים לאירוע נשוא האישום השני, שבו נצפה ותועד העורר עצמו באותו רכב פורד פוקוס, ואין מחלוקת כי העורר הוא זה שמצולם בתמונה, המצויה בתיק החקירה.

טוענת ב"כ העורר כי האירוע נשוא האישום אירע ביום 11.3.10 ואילו התמונה היא מתאריך 12.3.10. משיב על כך ב"כ המשיבה, כי 12.3.10 בשעה 00:02 הוא המועד שבו הורידו את הסרט מהקלטת המקורית לדיסק, וכי מועד צילום התמונה מתועד במזכר שנערך על ידי השוטרים, ואשר הוצג בפניי. לדבריו אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי התמונה אכן צולמה ביום 11.3.10 בשעות הערב, הוא המועד שבו מיוחס לעורר האישום השני.

וכאמור, העורר עצמו נראה בבירור בתמונה הזאת. העורר גם הודה בכך כאשר הוצג בפניו דיסק מספר 5957109 ונשאל מי הנהג שהוא מזהה בצילום, ותשובתו: "... זה אני, זה המכונית שלי של המשפחה שלי, וזה אני נוהג בה".

בית משפט קמא התייחס בהחלטתו גם לראיות נוספות הקיימות בתיק. כך למשל בבדיקה של הפלאפון שטל הינדי נשא עליו, מופיע ברשימת הזיכרונות מספר פלאפון 054-4256204 ובצידו רשום "שחר". מספר הפלאפון הנ"ל הוא מספר הפלאפון של העורר. יצוין כי העורר בחקירתו בתאריך 02.8.10 נשאל לגבי הפלאפון הזה, אולם העדיף לשמור על זכות השתיקה.

בנוסף בית משפט קמא מתייחס גם להאזנת סתר שבוצעה לקו הטלפון של טל הינדי בתאריך 01.4.10, לפלאפון הנ"ל של העורר. בית משפט מצטט בפסקה 19 להחלטתו חלק מתמליל השיחה (במהלך הדיון הוצג בפניי התמליל במלואו). נראה לי כי שיחה זו, לכאורה ועל פני הדברים, יש בה כדי לחזק את הראיות לכאורה שבידי המשיבה.