- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אוחיון נ' פרינדלנד
|
ת"ט בית משפט השלום ירושלים |
21211-05-11,31365-05-11
15.9.2011 |
|
בפני : בן שלו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יהודה אוחיון |
: זהבה פרינדלנד |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשות להארכת מועד להגשת התנגדויות לביצוע שיקים, על סך נומינלי של 100,000 ₪ ו- 200,000 ש"ח, שהגיש התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת בשני תיקים נפרדים. הדיון בשני התיקים שבכותרת אוחד בהתאם להחלטת כבוד הנשיאה ש' דותן מיום 28.6.11 ונקבע לדיון בפני, במהלכו כשלו הצדדים מלהגיע להסכמות דיוניות. בנסיבות אלה יש להכריע בבקשות לגופן.
אין מחלוקת כי מועד המצאת האזהרה בשני תיקי ההוצאה לפועל הרלוונטיים עודכן ברישומי התיקים ליום 9.12.10, וזאת משהוגשה בתיקים אלה ובתיקי הוצאה לפועל אחרים הודעה מטעם בנה של הנתבעת. אלא שבהודעה זו ציין בנה של הנתבעת כי אמו ואביו נסעו לחו"ל ואינם מתעתדים לשוב בעת הקרובה, וכי אינו מצוי בקשר עמם.
הנתבעת טוענת, כי עד למועד הגשת בקשותיה לא הומצאה לה האזהרה בפועל, ולגופו של עניין טוענת בין היתר כי עסקינן בשיקים שאיננה חתומה עליהם ומכאן שאין לחייב על פיהם. בעוד שהמבקשת טוענת, כי נוכח העובדה שהאזהרה הומצאה לבנה עת שהתה היא כבר בחו"ל ולא התגוררה עמו, ומהנימוקים שפורטו הן בבקשתה והן בהודעת בנה, אין לראות את האזהרה כמי שהומצאה כדין, טוען המשיב כי הלכה למעשה מדובר בטענות מיתממות, משוללות תום לב. שכן לטענתו כבר נקבע בהליכים אחרים שבנה של הנתבעת היה מצוי בקשר עימה והמבקשת אף נתנה לבנה ייפוי כח בלתי חוזר לטפל בענייניה, לרבות ייצוגה בפני ערכאות שונות. זאת בין היתר הואיל ולטענת התובע פעלה המבקשת במרץ כל אותה העת על מנת להבריח את נכסיה. ממילא, טוען התובע, החליט רשם ההוצאה לפועל ביום 4.2.11 לראות בהמצאת האזהרה לבנה של המבקשת כהמצאה כדין.
על פי הודעת בנה של המבקשת מיום 9.12.10 יצאה המבקשת את הארץ ביום 31.10.10. אין כפי הנראה מחלוקת שטרם שבה ארצה. לדיון שנקבע בפני לא התייצבה המבקשת, וצירפה מה שנחזה להיות אישור רפואי נושא תאריך 18.7.11 שניתן על ידי רופא במדינת פלורידה, ולפיו נאסר עליה לטוס, עקב מצבה הרפואי, למשך כשבוע.
עיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים שבפני. שוכנעתי, כי דין הבקשות להארכת מועד להתקבל, לצד חיוב המבקשת בהוצאות.
טענת המבקשת, כאמור, היא כי לא היתה מודעת לניהול הליכי ההוצאה לפועל, משלא היתה מצויה בקשר עם בנה. דא עקא, המשיב הציג בתגובתו יפוי כח בלתי חוזר, שנתנה המבקשת לבנה (שאין חולק שהאזהרה נמסרה לו). על פי יפוי הכח, הוסמך בנה של המבקשת לנהל את ענייניה באופן נרחב ביותר, ובין היתר לייצגה ולפעול בשמה בהליכים משפטיים בפני כל רשות מוסמכת (ראו יפוי כח מיום 27.10.10 שצורף לתגובת המשיב). מכאן, ברי, כי בנה של המבקשת היה מורשה לקבל בשמה את האזהרה. ודוק: בניגוד לטענת המבקשת, אין הכרח כי אזהרה תומצא אך ורק לבן משפחה המתגורר עימה, שכן הוראות הדין מבהירות הבהר היטב חלופות מספר לאופן שבו יש להמציא את האזהרה.
הוראות סעיף 7(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, מבהירות כי המצאת אזהרה לחייב כפופה לאופן שבו ממציאים כתבי בי-דין על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). תקנות 477 ו – 478 לתקנות מבהירות במישרין, כי ניתן להמציא את האזהרה למורשה מטעם בעל הדין.
בנסיבות אלה, מתחייבת המסקנה כי האזהרה הומצאה כדין וכי ההתנגדות הוגשה באיחור.
יחד עם זאת, האיחור בהמצאת האזהרה אין משמעותו, כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות בהיעדר טעם מיוחד להארכה שהתבקשה. שכן גם לו סברה, המבקשת, בטעות, שיש לקבוע כי האזהרה לא הומצאה במועד, מכלול הנסיבות (לרבות טעות זו) הכולל גם את טענות ההגנה האפשריות של המבקשת יכול להצדיק הארכת המועד. הכוונה, בנוסף, לכך שעסקינן בדיון בפני ערכאה ראשונה, לכך שמדובר במחלוקת בהיקף כספי נרחב ביותר שבמסגרתו קיימות למבקשת טענות הגנה המצריכות בירור עובדתי, ובהתחשב בכך שהאיחור בהגשת ההתנגדות הינו בן חודשים ספורים. בנסיבות אלה, אין לצפות (ואף לא נטען בפה מלא), כי אינטרס המשיב – הזוכה על פי השטרות – בדבר סופיות הדיון, יקבל משנה תוקף על פני זכות הגישה של המבקשת לערכאה דיונית, שבפיה טענות הגנה המצריכות בירור עובדתי, כפי שיובהר להלן [לעניין זה השוו, בין היתר, החלטתי בת"ת (י-ם) 38670-02-11 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' בסט קאר חברה לשירותי רכב (פורסם במאגרים המשפטיים ; 29.6.11].
כפועל יוצא, האיזון הראוי בעיני בין האינטרסים השונים של הצדדים הוא, כי הבקשה להארכת מועד תתקבל, ולצד זאת תחוייב המבקשת בהוצאות.
בעיקרה, טענת הנתבעת היא, כי החתימה המיוחסת לה על גבי השיקים נשוא התובענות שבכותרת ומכוחה היא נתבעה אינה חתימתה, כי אם, כך נראה, חתימת בעלה, מהלכים שנעשו בידיעת התובע. ככל שתוכח טענה זו ו/או ייקבעו ממצאים עובדתיים הכרוכים עם שאלת ההרשאה לעשות שימוש בשיקים עשויה לעמוד לנתבעת הגנה אפשרית, בין אם בשאלה האם תלויה נגדה עילת תביעה שטרית מטעם הזוכה ובין אם לנוכח מסקנותיו האפשריות של הבירור העובדתי בכל הקשור עם נסיבות החתימה על השיקים. הוא הדבר עם טענות הנתבעת באשר לנסיבות הנטענות של מתן השיקים על ידי בעלה, לפי הנטען (היינו במסגרת הלוואה חוץ בנקאית שאיננה עומדת, לכל הפחות בחלקה, בתנאי הדין לעניין מתן הלוואות חוץ בנקאיות, לפי הנטען). שעה שבמסגרת התנגדות לביצוע שטר אין נבחנת גרסתו העובדתית של המבקש לעומקה ואין נקבעים ממצאי עובדתיים של ממש ביחס לפלוגתאות, מתחייבת המסקנה כי ממילא יש מקום לערוך בירור עובדתי במחלוקות שבין הצדדים במסגרת ההליך העיקרי. בנסיבות אלה, דין ההתנגדויות בתיקים שבכותרת להתקבל, וכך אני מורה.
בשולי הדברים מצאתי להתייחס לשאלת הנפקות שיש לייחס לאי התייצבות הנתבעת לדיון. אין מחלוקת כי הצדדים שניהם היו מודעים לאפשרות שהנתבעת, המתגוררת בחו"ל, לא תתייצב לדיון, לרבות בשל מצבה הרפואי הנטען, שאסמכתאות בעניינו הוצגו במעמד הדיון ולרבות לנוכח העובדה שהמבקשת איננה מתגוררת בישראל מאז חודש אוקטובר 2010. שעה שעיקרו של הדיון בין הצדדים נסוב על טעמים להארכת מועד (שלגופה איננה מן הממושכות שנתבקשו ואף ניתנו), אולם לגופה של התנגדות, מפרט תצהיר המבקשת (כמו גם אסמכתאות נוספות שהציגה, לרבות חוות דעת מטעמה) עילת הגנה המצריכה על פניה בירור עובדתי, אשר יכולה היתה להוביל לקבלת ההתנגדות על אתר על פי הוראות תקנה 205(ג) לתקנות אילו זו היתה מוגשת במועד, אין תועלת אמיתית בחיוב הנתבעת, המתגוררת בחו"ל, להתייצב פעמיים – הן לשם דיון בשאלה מדוע הוגשה התנגדות באיחור ובהתנגדות לגופה והן לשם קביעת ממצאים עובדתיים בתובענה העיקרית (השוו, למשל: ע"א 600/71 מינץ נ' כהן, פ"ד כו (2) 578). ברי, כי ככל שלא תתייצב המבקשת לדיונים בעניינה, ככל שייקבעו במסגרת בירור התובענה, אזי תהא לכך השלכה של ממש על המשך ניהולם.
סיכומם של דברים: הבקשות להארכת מועד וההתנגדויות מתקבלות. התצהירים ישמשו ככתבי ההגנה. הליכי ההוצאה לפועל נגדה (ונגדה בלבד) בתיקים הפרטניים נשוא התובענות שלפני יעוכבו עד החלטה אחרת.
לצד זאת, תישא המבקשת בהוצאות המשיב בגין ההליכים שבפני (לרבות מכלול הבקשות השונות שהוגשו מטעמה, אשר הצריכו מתן תגובות ענייניות ומפורטות), בסך כולל של 6,000 ₪, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
