אוחיון נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט של המבקש בגין הודעת תשלום קנס ביום 15.4.10 על נהיגה מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות.

בתאריך 10.1.12 הגיש המבקש כאמור בקשה להארכת מועד להישפט ובקליפת אגוז טען כי:-

המבקש לא הגיש במועד את הבקשה שכן " פספס " כהגדרתו.

המבקש לא שם לב למצב הנקודות שהצטברו לחובתו.

המבקש טוען שהיה חגור בזמן נסיעתו.

בנסיבות אלו טוען המבקש להארכת מועד להישפט על מנת לתת את יומו בבית המשפט ומניעת עוות דין.

מנגד, המשיבה מתנגדת לבקשה שכן המבקש קיבל את הדוח לידיו לפני קרוב לשנתיים, לא טרח לבקש במועד בקשה להארכת מועד להישפט, וכי אין עילה מוצדקת לבקשה.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי שלא להיעתר לבקשה, שכן אין מחלוקת שהמבקש קיבל את הודעת הקנס, וכי היה עליו להגיש בתוך 90 ימים הודעה על רצונו להישפט.

טענת המבקש כי " פספס" כאמור בגוף הבקשה, בסעיף 5 ובכך הוא לכאורה רואה הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד להישפט, הרי שבמצב זה של הדברים אין הסבר סביר בפי המבקש.

עוד ציין המבקש בדבר הפסילה מטעם רשות הרישוי בגין " אמצעי התיקון " שבסמכות רשות הרישוי.

בבית משפט מחוזי ב"ש ( עפ"ת 10328-03-10) פסק בית המשפט לעניין " אמצעי התיקון" שבסמכות רשות הרישוי להטיל על נהג שצבר נקודות, תכלית כי אין להביאה במסגרת השיקולים.

בבית משפט העליון ברע"פ 6610/10 מפי כבוד השופט א' א' לוי פסק כי " חרף הפגם המנהלי שבאי-יידוע המבקש על מספר הנקודות שיזקפו לחובתו, אינני סבור כי נגרם לו עיוות דין אשר עשוי להצדיק את ביטול הרשעתו.

גם במקרה זה , לא מצאתי לנכון לתת משקל לטיעון בדבר מספר הנקודות שיזקפו לחובת המבקש.

המבקש לא יכול להסתתר אחר הטענה כי " פספס ", ובכך לראות הצדקה לשיהוי בבקשה. עינינו הרואות, כי המבקש קיבל את הדוח לידיו, כיום, אחרי זמן רב, בא המבקש לשנות את רוע הגזירה.

בבית משפט העליון ברע"פ 2096/07 כוכבי נגד מדינת ישראל , בפסק הדין קבע בית משפט שהמבחן והשיקולים שצריכים להנחות את בית משפט, הם אינם " הסיכון הטבוע במסירת רכב לשימושו של אדם אחר, ולא העומס על בית משפט המתבקש לבחון מחדש הרשעות לשעבר.."אלא השאלה היחידה שיש לבררה הינה, האם ההמצאה של הודעת תשלום הקנס בוצעה כדין וכך נאמר:

" על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים. אלה גם אלה סוללים בפני אדם, אשר קנס הושת עליו בגין עבירת תעבורה שביצע, לרבות בפני מי ששילם הקנס, דרכים שונות להתגונן מפני הרשעה או לשנות ממנה, בחלקן, מוגבלת הפעולה בזמן, וזאת משיקולים של סופיות הדיון ושל יעילות ההליך . ברם, מקום בו לא ידע ולא יכול היה לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו, עשויה הצדקה לחריגה מסד זמנים זה." ( ההדגשה לא במקור ).

כאמור, במקרה זה, אין מחלוקת שהמבקש קיבל הודעת הקנס וידע עליה, מכאן שאין לו להלין אלא כלפי עצמו.

בניגוד לדעת המבקש, ובהעדר טענת הגנה ממשית לגופו של עניין, לא נראה לי כי קיים חשש כלשהו לעיוות דין , ולכן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ב, 18 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.