אוחיון נ' זייתון ואח'

פסק דין

א.רקע דיוני ועובדתי:

1.התובע רכש רכב יד שניה מהנתבע והגיש תביעה זו נגדו עקב הפרת חוזה המכירה מיום 6.12.12 (להלן:"החוזה").

התובע טען שבעת הרכישה הנתבע הצהיר בפניו שהרכב מעולם לא עבר תאונה ודבר ברכב יד 2 והתובע הינו יד 3.

כמו כן מלין התובע שהנתבע לא סיפק לו טופס גילוי נאות בהתאם לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) התשס"ה – 2008 (להלן:"החוק").

2.כחצי שנה אחרי הרכישה הרכב היה מעורב בתאונת דרכים ואז התגלה לתובע כי היו ברכב נזקים מתאונה שקדמו לחוזה. לפי דוח השמאי, שווי הרכב הוא 16.9% פחות מהסכום ששולם על ידי התובע לנתבע.

3.על סמך טענה זו התובע דרש את הסכומים הבאים:

עוגמת נפש ובזבוז זמן 4,000 ₪.

ירידת ערך 11,320 ₪.

בגין עריכת כתב התביעה 1,500 ₪.

סך הכל – 16,820 ₪.

4.הנתבע טען שיש לדחות את התביעה כנגדו על הסף מחוסר יריבות משפטית, וזאת מכיוון שפעל כמתווך בלבד.

5.בדיון שהתקיים ביום 27.2.13 בית המשפט שמע את עדות התובע וטענות הנתבע 1 לדחיית התביעה על הסף. הנתבע 1 טען: אני ישבתי במגרש של שלומי בן סימון ... ואני ישבתי אצלו והאוטו שייך לו....

"אני תיווכתי בין שלומי לתובע לא אני בכלל. שוקי מלצר עשה את העסקה מולו" (עמ' 2 שורות 3-7).

6.על סמך טענות הנתבע 1, בית המשפט החליט לצרף את הנתבע 2 ו לזמנו לדיון והדיון התחדש ביום 23.5.13. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב לדיון וטען את טיעוניו.

ב. טענות הצדדים:

7.התובע הציג הסכם הרכישה שנחתם על ידי הנתבע 1. התובע גם מסר ששוקי מלצר הנציג של הנתבע 1, עזר לנתבע 1 בעת העסקה. הנתבע 1 קבע את כל התנאים וניהל את המו"מ הן לגבי מחיר הרכישה והן לגבי הסכום שהתובע קיבל בגין הרכב שהוא מסר כטרייד אין במסגרת החוזה.

התובע לא לקח את הרכב לבדיקה והסתמך על הצהרת הנתבע, ומר מלצר שהרכב לא היה מעורב בתאונה.

התובע גם מסר שנסע עם הרכב ללא כל בעיות או תקלות ורק גילה את המצב האמיתי של הרכב לאחר תאונת הדרכים.

מדוח השמאי למד התובע שהרכב היה מעורב בתאונה רציני לפני החוזה ולשיטתו הנתבעים ידעו או היו חייבים לדעת על כך וליידע אותו.