אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) - להלן:"הוועדה" אשר התכנסה בשני מועדים - 14/5/12 ו - 17/12/12 ואשר החליטה שאין מקום להפעיל תקנה 15 ואשר מצאה כי נכותו הצמיתה והמשוקללת של המערער הינה 19%.

2.במסגרת דיון שהתקיים ביום 2/7/13, התייחס בית הדין להודעת הערעור המפורטת ולאחר ששמע את הצדדים, המליץ כדלקמן:

"לנוכח האמור בהודעת הערעור המפורטת ובשים לב לטענות ב"כ המערער כאן היום המצביע על טעויות משפטיות שנפלו בהחלטת הוועדה, מומלץ להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהתאם למבוקש בשורות 16-18 לפרוטוקול כאן".

בשורות 16-18 לפרוטוקול, נרשם מפי ב"כ המערער:

"מבקש להחזיר את הדיון לוועדה הן במישור הפסיכיאטרי והן במישור האורטופדי כדי שידונו בחוות הדעת משני התחומים הנ"ל וכן ברכיב של הפגיעה ברצועות ובמניסקוס בנפרד וכן מבקש שביה"ד יורה לוועדה שאם היא מאמצת את חוות דעתו של ד"ר בלוך עליה לאמץ גם את מועד התחולה.

המשיב ביקש 14 יום כדי להודיע עמדתו ביחס להמלצת בית הדין.

בכדי להבהיר מדוע חלף זמן כל כך ארוך מאז הדיון ועד שהבשיל התיק למתן פסק דין, תתואר השתלשלות העניינים מאז הדיון.

המשיב ביקש ארכות רבות, כדי ליתן עמדתו, כאשר בין לבין ביקש גם שהמערער יודיע על איזו חוות דעת אורטופדית הוא מבקש להסתמך. המערער הגיב בזמן לכל בקשה וביום 16/9/13, ניתנה ההחלטה הבאה:

"בשים לב לתגובת המערער ובכדי לקדם את הטיפול בעניינו, הריני קובעת כי ככל שהמשיב אינו מעוניין לקבל את המלצת בית הדין, הוא יהיה רשאי להגיש את סיכום טענותיו, עד ליום 29/9/13 , שאם לא יעשה כן ובמקביל לא יודיע דבר יראה אותו ביה"ד כמי שהחליט, לאחר ששקל, שוב, בדבר, לקבל את המלצת ביה"ד מיום 2/7/13 וייתן תוקף של פסק דין להמלצה זו, תוך חיוב המשיב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד ככל שימצא ביה"ד, לנכון.

למעקב ביום 30/9/13".

בתאריך 1/10/13, לאחר שהמשיב לא פעל בהתאם להחלטה מיום 16/9/13, הגיש המערער בקשה למתן פסק דין וביום זה, ניתנה ההחלטה הבאה:

"עד היום לא פעל המשיב בהתאם להחלטה מיום 16/9/13 לפיכך ואף בלי קשר לבקשה שהגיש המערער היום, נראה שיש מקום ליתן תוקף של פסק דין להמלצת ביה"ד כפי שזו באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 2/7/13 , תוך חיוב המשיב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד לפי שק"ד ביה"ד. אך בטרם יפעל ביה"ד כאמור ולאור המבוקש בבקשה שהגיש מערער היום, הריני מורה לו להודיע, עד ליום 2/10/13 , האם מקובל עליו שפסק הדין יינתן כאמור לעיל.

העדר הודעה ייחשב כהסכמה.

למעקב ביום 3/10/13".

בתאריך 2/10/13 הגיש המשיב את עמדתו (ביחס להמלצת בית הדין). במסגרת הודעתו זו הבהיר כי הוא מקבל את המלצת בית הדין, בשינוי מסויים וזאת מהטעם כי לדידו אין זה מקובל כי הוועדה תידרש להתייחס ולנמק עמדתה ביחס לשלוש חוות הדעת האורטופדיות השונות אשר מתייחסות לאותו איבר.

המשיב הפנה את תשומת הלב לכך שחוות דעת אחת (זו של ד"ר לוינקופף) היא משנת 2002), חוות דעת שניה (של פרופ' רייס) היא משנת 2001. המשיב טען כי אין להקשות על וועדה הצפויה להתכנס בשנת 2013, בהפנייתה אל מסמכים שקדמו למועד בו הוגשה הבקשה להחמרת מצב (שנת 2011).

המשיב הדגיש כי הוא מסכים שהוועדה תעיין גם בשני המסמכים הנ"ל, במסגרת חובתה לעיין במסמכים רפואיים, אך טען כי במסגרת ההתייחסות המפורטת, הנדרשת, בהתאם לפסיקה, יש לדרוש ממנה להתייחס רק לחוות האורטופדית המאוחרת - זו של ד"ר בזיל, משנת 2009.

בתאריך בו הגיש המשיב עמדתו הנ"ל, ניתנה ההחלטה הבאה:

ראשית יצויין כי יש להצטער על כך שהמשיב, אשר חרג מהמועדים שקצב לו בית הדין, לא טרח להתייחס לענין זה. לגופם של דברים ובכדי לקדם עניינים עד כמה שאפשר - מתבקש המערער לעיין בעמדת המשיב ולהודיע האם מקובל עליו שעניינו יוחזר לוועדה כמוצע בסעיף 1 לעמדת זו. ככל שהדבר אינו מקובל על המערער אך כן מקובל עליו שעניינו יוחזר לוועדה בהתאם להמלצת ביה"ד כפי שבאה לידי ביטוי בדיון שהתקיים ביום 2/7/13 , יודיע כאמור ויתייחס בקצרה, לסיבה בשלה אינו מוכן לקבל את ה"סטיה" של המשיב מההמלצה הנ"ל.