אוחיון נ' ברדה

פסק דין

מבוא:

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר שלמה אוחיון (להלן: "התובע"), נגד מעבידו לשעבר, מר עמוס ברדה (להלן: "הנתבע"), לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה, שכר עבודה, דמי הבראה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. סה"כ התבקש בית הדין לחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של כ-44,050 ₪.

הצדדים:

2.התובע, מר שלמה אוחיון, התקבל לעבודה בשירות הנתבע בחודש יוני 2008. יחסי עובד מעביד בין הצדדים, הסתיימו בחודש אוגוסט 2009.

3.הנתבע, מר עמוס ברדה, היה בתקופה הרלוונטית בעל משאית ועסק בהובלת תוצרת חקלאית.

טענות הצדדים:

4.בתביעה נשוא פסק הדין, ביקש התובע זכויות המגיעות לו מכוח עבודתו בשירות הנתבע וסיומה. כך טען התובע, כי עבודתו בשירות הנתבע הסתיימה בפיטוריו ומכאן שהוא זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, כמו גם לפדיון מכסת ימי החופשה שעמדה לרשותו נכון לסיומם של יחסי עובד מעביד.

על פי כתב התביעה, לא שולם לתובע השכר האחרון, שכר חודש אוגוסט 2009 ודמי הבראה המתייחסים לתקופת עבודתו בשירות הנתבע.

לבסוף ביקש התובע פיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה כמתחייב מהוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף התובלה.

5.לטענת הנתבע יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמת התובע – בהתפטרותו.

הנתבע הוסיף כי שולמו לתובע דמי הבראה כדין.

כן טען הנתבע, כי הוא רשאי לקזז מכל סכום שייקבע כי הוא חייב לתובע, הלוואה שנתן לתובע בסדר גודל של 11,500 ₪, נזקים שגרם התובע למשאית שבבעלותה ודמי הודעה מוקדמת שחב לו התובע בעקבות התפטרותו.

6.בשים לב לטענות הצדדים, את הדיון בפסק הדין נפתח בהצגת העובדות המתייחסות הן לתנאי העבודה והן לנסיבות סיום הקשר בין הצדדים. בסיומו של שלב זה, שלב העובדות, נפנה לבירור טענות התובע בעילות התביעה השונות.

העובדות:

7.בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, בשנים 2008-2009, עסק הנתבע בהובלה של סחורה חקלאית, בעזרת משאית שבבעלותו. ביום 20.6.08 התקבל התובע לעבודה אצל הנתבע כנהג.

8.במעמד הקבלה לעבודה חתם התובע על התחייבות לפיה ישפה את הנתבע על דוחות חניה או תנועה ובנזקים שייגרמו לרכב שבחזקתו, כתוצאה "משימוש רשלני ו/או עקב נהיגה רשלנית ו/או עקב אירוע תאונה לרכב". כן התחייב התובע שלא להשתמש ברכב לשימושו האישי.

9.מקובלת עלי טענת הנתבע לפיה התקבל התובע לעבודה בשכר של 5,000 ₪ לחודש, המקבל ביטוי בתלושי השכר שנמסרו לתובע בזמן אמת; והתואמת את הודעת התובע בכתב התביעה לפיצוי פיטורים, לשכר עבודה.

10.בהקשר זה יש לציין, כי אין בידי לקבל את טענת התובע האומרת כי לא קיבל לידיו תלושי שכר במהלך תקופת העבודה (ראה: עמ' 9 לפרוטוקול מיום 9.9.12 שורות 28-32), ובפועל שולם לו שכר העולה על הסכום הנקוב בתלוש. כך, יש לציין כי בתקופה הרלוונטית לעניינו התנהלו הליכי הוצל"פ נגד התובע ומכאן שהיה הן על התובע והן על הנתבע למסור נתונים על שכרו של התובע ללשכת ההוצל"פ; ולצרף תלושי שכר בהתאם. אשר על כן, הטענה כי התובע לא קיבל תלושי שכר ולא היה מודע לתוכנם, איננה עומדת במבחן ניסיון החיים.

11.תלושי השכר שהונפקו מידי חודש, מתייחסים הן לשכר והן לניצול החופשה במהלך תקופת העבודה.